תביעות הדדיות אחרי עזיבת השוכר

סכסוך חוזיגביית חובאחר
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

תביעות הדדיות בין שוכר דירה (מר א') לבעלי הדירה (משפחת ב'). השוכר תבע את החזרת הערבות בסך 25,000 ₪ והפחתה בשכ"ד עקב היעדר מים חמים ותביעה בגין נזילת מים. בעלי הדירה תבעו עבור סולר שחסר (2,700 ₪), הפרשים בשכ"ד (990 ₪), חשבון חשמל (438.4 ₪), נזק לגינה (172 ₪), קולט שניזוק (700 ₪), ומזוזות שהוסרו. בית הדין פסק בדרך הפשרה: החזרת הערבות למשוכר, הפחתה של 200 דולר משכ"ד, פיצוי של 200 ₪ עבור מים שנזלו, תשלום של 300 ₪ בלבד עבור חשמל, תשלום של 627 ₪ עבור הפרשים בשכ"ד, 100 ₪ בגין נזק לגינה, וביטול יתר התביעות.

סכומים כספיים

property
one_time
25,000
compensation
one_time
200
debt
one_time
300
debt
one_time
627
compensation
one_time
100
other
one_time
200

עובדות

מר א' שכר דירה ממשפחת ב' למשך יותר משנה, ולאחר עזיבתו עלו חילוקי דעות בין הצדדים. השוכר העיד כי הדירה הייתה במצב תקין לפי שמאי, אך במהלך שכירותו לא היו מים חמים למספר חודשים. חל פיצוץ בצנרת על הגג שגרם לנזילת מים בעלות של 500 ₪. בעלי הדירה טענו כי חסרים 600 ליטר סולר בשווי 2,700 ₪, הפרשים בשכ"ד של 990 ₪, חשבון חשמל אחרון של 438.4 ₪, הסרת מזוזות, התייבשות גינה בשווי 172 ₪, קולט שניזוק בשווי 700 ₪, ומנורות חשמל חסרות. השוכר הכחיש את השימוש בסולר, טען כי השקה את הגינה אך פחות בגלל שנת השמיטה, וטען כי החזיר את כל המזוזות.

החלטה

א. החזרת שטר הערבות למר א'. ב. הפחתה של 200 דולר משכ"ד בגין היעדר מים חמים. ג. פיצוי של 200 ₪ למר א' בגין נזילת מים. ד. מר א' יהיה חייב בתשלום של 300 ₪ בלבד עבור חשבון חשמל. ה. מר א' יהיה חייב בתשלום של 627 ₪ עבור הפרשים בשכ"ד לא משולמים. ו. מר א' יהיה חייב בתשלום של 100 ₪ בלבד בגין נזק לגינה. ז. מר א' חייב להרכיב את ברגי הארון שפרק. ח. ביטול תביעות בעניין סולר, קולט וברגים נוספים. ט. ביטול תביעה בעניין מזוזות.

נימוקים

בית הדין פסק כי יש על בעלי הדירה להחזיר את שטר הערבות בעיקרון. לגבי היעדר המים החמים, מצא בית הדין שאכן לא היו מים חמים, ולכן להפחית שכ"ד בתור פשרה. בנוגע לסולר, מכיוון שמר א' מכחיש את השימוש ואין אפשרות לדעת כיצד נעלם, לא ניתן לחייבו. קלקול הקולטים על הגג נחשב כח עליון ולא נבע מרשלנות של השוכר, ולכן אין לחייב. לגבי חשמל, בית הדין פישר בין הצדדים וחייב רק בחלק מהתביעה. בעניין המזוזות, מכיוון שהשוכר טוען שהחזירם, אין אפשרות לחייבו בהעדר הוכחה. בנוגע לנזק בגינה, מכיוון שהשקה פחות בגלל שמיטה ולהלכה היה מותר להשקות לקיום, חייב בחלק בלבד מהנזק.

טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:76 תביעות הדדיות אחרי עזיבת השוכר תשס"ח/10 התובע: מר א', שוכר דירה. לבין הנתבעים: משפ' ב', בעלי הדירה. בנושא: תביעות הדדיות עם עזיבת הדירה. טענות הצדדים: תיאור רקע: מר א' שכר את הדירה ממשפחת ב', כעבור יותר משנה הוא יצא ונתגלו ביניהם חילוקי דעות, א' תובע את הערבות שנתן בסך 25,000 ₪ והמשפחה תובעת תביעות נגדיות ולכן מר ב' לא החזיר את הערבות. התובע: אני עזבתי את הדירה, ולפי חוות דעת של שמאי היא היתה במצב תקין, ולכן אני דורש שיחזירו לי את שטר הערבות בסך 25,000 ₪. כמו כן חודשים לא היה מים חמים ואני דורש הפחתה משכ"ד באותם החודשים. היה פיצוץ בדוד מחמת הקור, והיתה נזילה, והעלות של המים היתה 500 ₪. הנתבעים: היה מיכל סולר וחסרים 600 ליטר, ואנו דורשים את שווים של 450 שחסרים ששווים 2,700 ₪. כמו כן הוא שילם בצ'קים והם חזרו ושילם בפחות, ונשאר חייב לפי חשבוני 990 ₪ שכ"ד. כמו כן חשבון חשמל האחרון בסך 438,4 ₪ שרובו הוא השתמש. כמו כן הוא הוריד מזוזות ולא החזיר עוד אחת. כמו כן היו צמחים בגינה, והוא אמור היה להשקות ולא השקה, ונגרם נזק של התייבשות בסך 172 ₪. כמו כן שקעים בתקרה עליונה, מנורות חשמל שחסרות, וכן קולט שניזוק שערכו 700 ₪. התובע: אני לא השתמשתי כלל בסולר. לגבי שכר דירה - ההפרשים, בדקתי ומגיע להם לפי התאריכים עוד 627 ₪. את הגינה השקתי אבל פחות בגלל שנת השמיטה. ביחס למזוזות החזרתי את כולם. מוכן לשלם 50 ₪ עבור מנורות חשמל, וברגים של הארון שפרק מוכן להחזירם. הצדדים עוד הרחיבו את תיאור העובדות אולם אלה הן עקרי הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין בית הדין שקל את טענות הצדדים ובא לכלל מסקנה זאת. א. בעיקרון יש על משפחת ב' להחזיר את שטר הערבות. ב. ביחס לתביעת א' להפחתה של שכר דירה באותם החודשים שלא היו מים חמים. היות ולפי התיאורים נראה לבית הדין שבאמת לא היו מים חמים, נראה על דרך הפשרה להפחית כל חודש סך 80 דולר, נמצא שיש להפחית 200 דולר, היות והדירה לא היתה תקינה לגמרי. ג. ביחס לנזילת מים שנגרמה כתוצאה מפיצוץ בצנרת על הגג, קשה לדעת בדיוק את גובה הנזק, לכן בית הדין מכריע בתור פשרה שמש' ב' תפצה את א' ב 200 שקל דמי מים. ביחס לתביעות של משפ' ב' יש להבחין מה שיש לחייב ומה שלא. ד. ביחס לסולר, היות ומר א' מכחיש בכלל שהשתמש אי אפשר לחייבו, ואיננו יודעים איך נעלם הסולר. ה. אין לחייב את השוכר בקלקול הקולטים שעל הגג, זה נחשב כח עליון ולא נבע מרשלנות של השוכר. ו. ביחס לתביעת חשבון חשמל, בית הדין פישר בין הצדדים ומר א' ישלם 300 ₪ בלבד. ז. ביחס למזוזות היות והוא טוען שהחזיר את כולם אי אפשר לחייב. ח. ביחס להפרשים בשכר דירה שלא שולם, יש לחייב את א' בסכום 627 ₪ בלבד, לפי רישומים מדויקים שהראה לבית הדין. ט. לגבי הנזק שנגרם לגינה משום שהשקה פחות בגלל שמיטה, שמצד הדין היה מותר להשקות כדי קיום, נראה לבית הדין שיש מקום לחייב באופן חלקי את השוכר, דהיינו 100 שקלים בלבד. י. על מר א' לשלוח מישהו להרכיב את הברגים של הארון שהוא פירק. לסיכום: על הצדדים ללכת ביחד ולערוך חשבון מדויק מה כל צד חייב ואת היתרה לשלם ובאותו מעמד להחזיר את שטר הערבות למר א'. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים שומרים - שכירות > שכירות > אחריות השוכר > פשיעתו במושכר > אי דאגה להצלת המושכר דינה כפשיעה ביטול שכירות > עילות לביטול השכירות > על פי דרישת השוכר > מום במושכר > סוגי מומים > אין מים חמים זכויות השוכר > חיוב לשלם על מים שנזלו עקב פיצוץ אחריות השוכר > כששינה מתנאי השכירות > לא השקה כראוי והגינה התייבשה דמי שכירות > הפחתת דמי שכירות > עקב ליקויים במושכר > דוגמאות לליקויים > כשאין מים חמים

פסקים קשורים