סיכום
התובע השכיר דירה למשפחת ל' והעלה תביעה להחזרת הדירה במצב טוב. התובע טען כי הנתבעים לא החזירו את הדירה כשקיבלוה והציג רשימת תיקונים בסך 3,320 ₪. הנתבעים טענו כי רוב הנזקים הם בלאי סביר שעליו אינם אחראים, וטענו גם כי ערכו שיפורים בדירה. בית הדין קבע כי רוב התיקונים שדרוש בהם הם בלאי סביר, אך חייב את הנתבעים לשלם 220 ₪ עבור קדיחת חורים בשיש והסרת מכסה מנורה שנעשו בניגוד לרצון בעל הבית. בית הדין צילם מהסכום ששילמו הנתבעים בטעות (1,576 ₪) את הסכום המגיע להם ופסק כי התובע יחזיר 1,356 ₪.
עובדות
התובע השכיר דירה חדשה למשפחת ל'. בתום תקופת השכירות, התובע הודיע שברצונו למכור את הדירה. בהחזרת הדירה, התובע זיהה נזקים וביצע תיקונים בעלות 3,320 ₪ לפי רשימה שהציג. הנתבעים טענו שביצעו תיקונים משלהם בעלות כוללת 1,300 ₪ (600 ₪ לעבודות סיידור ו-700 ₪ לתיקון שיש), וכי שלמו דמי שכירות של חודש וחצי נוסף שלא הוחזרו להם בטעות בדרך של הוראת קבע בבנק (1,576 ₪). הנתבעים הנמק שהדירה הותקנה ותוחזקה טוב, וכי הם החזירוה במצב תקין.
החלטה
בית הדין קבע כי רוב התיקונים שדרוש בהם הם בלאי סביר שעליו השוכר אינו אחראי. הנתבעים חייבים לשלם 220 ₪ בלבד: 200 ₪ עבור קדיחת חורים בשיש שביצעו בניגוד לרצון בעל הבית, ו-20 ₪ עבור מכסה מנורה שחסר. בית הדין צילם את הסכום מהדמי השכירות שנשמרו בידי התובע (1,576 ₪ ששולמו בטעות), וחייב את התובע להחזיר לנתבעים יתרה של 1,356 ₪ תוך 30 יום.
נימוקים
בית הדין בחן את הטיעונים ובא לכלל מסקנה שרוב התיקונים שהציג התובע הם בעלות שחלה עליה חזקה של בלאי סביר, וזו אחריות בעל הבית ולא השוכר. עם זאת, קדיחת חורים בשיש לתשתית מדיח כלים וההסרת מכסה מנורה הם שינויים שביצעו הנתבעים בניגוד לרצון בעל הבית, ולכן חייבו בתשלום בגינם. בית הדין הזכיר כי השוכר הביא עדויות של בעלי מלאכה התומכות בגרסתו. בנוגע לעגמת נפש, בית הדין קבע שלשני הצדדים נגרם צער שקשה להעריכו בכסף וכל צד צריך להתמודד איתו בעצמו.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:296 החזרת דירה במצב סביר ושינויים בדירה תש"ע/4 בירור דברים התובע: מר א'. הנתבעים: משפחת ל'. בנושא: קבלת דירה בחזרה בתום ימי השכירות. טענות הצדדים: התובע: אני השכרתי להם דירה חדשה וסוכם שהם אמורים להחזיר את הדירה במצב טוב כפי שקבלו אותה ביום השכירות. רציתי למכור את הדירה והודעתי להם, כשהחזירו את הדירה הייתי זקוק לבצע תיקונים שעלותם מסתכמת בסך 3320 ₪ (מגיש רשימה של תיקונים ועלותם), כפי שזה מופיע ברשימה המצורפת בתיק. כמו כן נגרמה לי עגמת נפש גדולה שמשפחת ל' גרמה להוצאת שם לא טוב עלי, שהדירה יש בה רטיבות בממ"ד, וכמה חדשים לא יכולתי אפילו להשכיר. אמנם איני תובע על כך, קבלתי מהם שכר דירה על חודש וחצי נוסף וטרם החזרתי משום שיש לי תביעה נגדם. הפועל שלהם לא תיקן כפי שנדרש משום שלא שלמו לו, רק מעט כסף. הוא קיבל דירה חדשה מקבלן ולא החזיר אותה לקדמותה. הנתבעים: גב' ל': אני מאוד נפגעתי מא' שמאשים אותנו שכאילו אנו הוצאנו שם רע על הדירה, כשבאו אנשים לראותה הראנו אותה בכל הזמנים, ולא יכולנו לשקר אם שאלו אותנו על הרטיבות בקיר המערבי והדרומי. וכן הרב אמר לנו בתשובה לשאלה שאסור לנו לשקר, ואנו צריכים לומר את האמת, ומה שברחוב ניפחו ודיברו איננו אחראים לכך. אנו מצדנו טיפחנו מאד את הדירה, ערכנו הרבה תיקונים כי ראינו אותה כביתנו ולא בקשנו ממנו שום דבר. מר ל': אני מתייחס לרשימה שהגיש א', תביעת תשלום עבור הנזקים, רוב ככל הפרטים שרשומים בדף הם בלאי סביר, ככה אמרו לנו בעלי מלאכה שראו ותיקנו עבורו את הליקויים, ועל בלאי סביר איננו חייבים לשלם. אנו לא שברנו ולא קלקלנו שום דבר בזדון או במתכוון, ולפי דעתי הדירה היתה במצב תקין בזמן החזרה, ככה אישרו בעלי מלאכה. מה שהוא תובע על קדיחת השיש שעשינו כתשתית למדיח, אנו רואים בזה כהשבחת הדירה. אנו שילמנו עבור תיקונים שביצע פ' סך 600 ₪, וכן ע' תיקן שיש ששקע בסך 700 ₪ סך הכל 1300 ₪. וכן שמתי ידיות לדלתות רק שלא היו בנמצא כמו הראשונות. אני מוכן לשלם 150 ₪ עבור סתימת החורים בשיש ככה קבע בעל מלאכה, ושאר התביעות רובן בלאי סביר, הוא מעכב 1576 ₪ ששלמנו בגלל טעות בבנק של הוראת קבע, וטרם החזיר לנו. עבור מכסה מנורה שחסר, אני מוכן לשלם את הסך 20 ₪ אבל עבור שאר התביעות הן בלאי סביר. הסייד שלי שסייד, אם א' היה מדבר איתו בהתחלה כשפניתי אליו, הוא היה מתקן הכל ולא היה צריך להזמין סייד מיוחד. אלו הם עיקרי הטיעונים, הצדדים הרחיבו עוד, וחתמו על שטר בוררות. בירור הדין בית הדין בחן את הטיעונים ולאחר שיקול דעת ועיון בנושא בא לכלל מסקנה זאת, נראה לבית הדין שרוב התיקונים שעשה א' הם שייכים לבלאי סביר ואין השוכר אחראי להם. אולם קדיחת חורים בשיש שזה בניגוד לדעת בעל הבית, והוא אינו מעוניין בזה, השוכר חייב לשאת בתיקון, ובית הדין מעריך את זה בכ- 200 ₪, וכן את מכסה המנורה. ולכן יש לנכות 220 ₪ מהסכום שא' צריך להחזיר למשפחת ל', ועליו להחזיר את היתרה בסך 1356 ₪ בלבד. לשוכר ישנן עדויות של בעלי מלאכה המסייעות לגרסתו, ואילו אם א' היה מדבר עם בעל המלאכה שב' שלח היה נמנע ויכוח מיותר. ביחס לעגמת נפש, בית הדין רואה שלכל צד נגרם צער ועגמת נפש שקשה מאוד להעריך אותם בכסף, וכל צד ינסה להתמודד איתם. לסיכום: על התובע להחזיר לנתבע את יתרת החוב בסך 1356 ₪, לא יאוחר משלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברי ם והאמת והשלום אהבו, וזה חשוב שכל המעורבים בפרשה ימשיכו להיות חברים גם בעתיד. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > שלושים יום בית דין - סדרי דין > עדות > כשרות לעדות > עדות מומחה > עדות מומחה מהנה חברו > יורד לשדה חבירו > יורד שלא ברשות > זכות הבעלים להחזרת המצב לקדמותו > זכות הבעלים להחזרת המצב לקדמותו נזיקין > תשלומים בנזיקין > עוגמת נפש > שקשה להעריכה בכסף שומרים - שכירות > שכירות > שוכר שהשביח את המושכר > כשהמשכיר טוען שהשבח מזיקו > קדיחה בשיש לתשתית למדיח נזקים למושכר > אחריות השוכר > אבד חלק מהמושכר דמי שכירות > קיזוז בדמי שכירות > קיזוז דמי שכירות ששולמו בטעות כנגד נזקים במושכר אחריות השוכר > לבלאי סביר נזקים למושכר > בלאי סביר