שוכר שעזב מוקדם והביא שוכרים אחרים
סיכום
שוכר חתם על הסכם שכירות לשנה אך עזב את הדירה לאחר שלושה חודשים בטענת אי-יכולת לתשלום. המשכיר תבע תשלום עבור שני חודשים של שכר דירה (3,600 ש"ח), החזר הוצאות (חשמל, מים, טלפון) ותשלום עבור סיוד (500 ש"ח). השוכר טען שהביא הצעות שוכרים חילופיים, אך המשכיר דחה אותן בטענות סבירות: השוכר הראשון חסר בטחונות כספיים, והשוכר השני לא התאים לאורח חיי המשפחה בגלל הפרת שבת וגישור עם חברה. בית הדין קבע שהשוכר חייב בתשלום מלא כיוון שהחוזה מפורש בהתחייבות לשנה שלמה, וזכות המשכיר לדחות שוכר חלופי היא סבירה בנסיבות אלה. לגבי הוצאות הסיוד, בית הדין פסק בפשרה על חצי הסכום.
סכומים כספיים
עובדות
שוכר חתם על הסכם שכירות לשנה על דירה. לאחר שלושה חודשים, טען השוכר שאין לו יכולת לשלם את שכר הדירה וביקש לעזוב. המשכיר חיפש שוכר חדש וממצא אחד רק לאחר שני חודשים של ריקנות. במהלך פעולתו, השוכר הציע שתי הצעות של שוכרים חלופיים: (1) שוכר ללא בטחונות כספיים (צ'קים); (2) גבר רווק המחלל שבת וגר עם חברתו. המשכיר דחה את שתי ההצעות. היה נסיון לפשרה על סכום של 2,300 ש"ח, אך המשכיר סירב לפרוס אותו בתשלומים, ולכן השוכר סירב לפשרה.
החלטה
על השוכר חובה לשלם את שכר הדירה עבור שני החודשים שהדירה עמדה ריקה (סך 3,600 ש"ח), מכוח החוזה המפורש המחייב את השוכר בתשלום שכר דירה לכל שנה, גם אם עזב באמצע תקופת השכירות, אלא אם כן הביא שוכר חלופי הגם למשכיר. זכות המשכיר לדחות שוכר חלופי הינה זכות סבירה כאשר יש סיבות סבירות להתנגדות (בטחונות כספיים, התאמה לאורח חיים). השוכר יהיה חייב גם בהוצאות ישירות (חשמל, מים, טלפון). לגבי הוצאות הסיוד, השוכר יהיה חייב בחצי הסכום (250 ש"ח) בשל ספק מציאותי ביחס לצרכים בפועל.
נימוקים
בית הדין נסמך על כמה עקרונות: (1) הלכה קדומה שכשירה לשנה קיימת כמו קנייה לזמן ושוכר לא יכול לחזור בו (רשב"א בתשובה); (2) החוזה המפורש הקובע התחייבות מפורשת של השוכר לשלם את כל השכר השנתי אם עוזב לפני הסיום, אלא אם הביא שוכר מקובל; (3) זכות המשכיר להיות בחזקת מוחזק במקרה של ספק, במיוחד כאשר יש תנאי מפורש בחוזה; (4) עיקרון סבירות בפרשנות תנאים - המשכיר רשאי לדחות שוכר רק אם יש סיבה סבירה (עקרון זה מקורו בהלכה בסימן רכ"ה סעיף ב, הדן בתנאים בממון שנאמדת בהם כוונת המתנה); (5) לגבי הסיוד, בשל ספק מציאותי מה היה מצב הדירה בפועל וברור שכמה סיוד נדרש, בית הדין בחר בדרך של פשרה על חצי הסכום.