עזיבת שכירות דירה בתוך תקופת השכירות
סיכום
שוכר עזב דירה שכורה לשנה שלמה כשנותרו שני חודשים לסיום התקופה, בטענה שהיו בדירה בעיות של סרחון מהביוב ורטיבות. השוכר השקיע צ'קים דחויים בסכום שני חודשי שכירות אצל המשכיר. המשכיר דרש תשלום מלא עבור החודשיים הנותרים ותביעה למצוא שוכר חילופי. בית הדין קבע שעל השוכר לשלם את מלוא השכירות עבור החודשיים הנותרים, שכן הפגמים בדירה לא מהווים אונס גורר שחרור מהחוזה, וכן לא הוצגה הודעה מוקדמת המאפשרת למשכיר למצוא שוכר חילופי. השוכר יישחרר מהחוב רק במקרה שיימצא שוכר חדש. בנוגע לתשלום מים וחשמל, קבע בית הדין שהשוכר חייב לשלם רק עבור תקופת שהותו בדירה.
סכומים כספיים
עובדות
אלי שכר דירה מדוד לתקופה של 12 חודשים, עם מועד סיום בתאריך 31 באוגוסט 2011. כשני חודשים לפני תום התקופה עזב אלי את הדירה. לפני עזיבתו הפקיד אצל המשכיר צ'קים דחויים בערך של שני חודשי שכירות לכיסוי החוב שלו עד תום התקופה. אלי טען שהוא היה נאלץ לעזוב בגלל בעיות בדירה: סרחון מהביוב וריח שתן, וכן רטיבות בחדר השינה בחורף שמנעה ממנו לישון שם. אלי אמר למשכיר על הבעיות בתקופת החורף אך לא הודיע מראש שבכוונתו לעזוב. דוד טען שאלי עזב בלא הודעה מוקדמת, שקיבל את הדירה בתיווכו של חבר שדר בה קודם לכן וגם בדק אותה לפני השכרה, וכי הוא גרים בדירה מעליה ולא סבל מבעיות דומות. בית הדין ערך סיור בדירה ולא מצא שום פגם חריג.
החלטה
בית הדין קבע כי השוכר חייב לשלם למשכיר את מלוא תשלום השכירות הקבוע עד תום תקופת השכירות. בנוסף, השוכר חייב לשלם עבור חשבונות המים והחשמל אך רק לתקופת השהייה שלו בדירה ולא מעבר לכך. במידה ויימצא שוכר אחר במקום השוכר הראשון, סיום התשלומים יהיה עם כניסת השוכר החדש.
נימוקים
בית הדין הסתמך על הלכה פסוקה בשו"ע חו"מ סימן שיב סעיף ז', הקובעת כי שוכר שיוצא בלא הודעה מוקדמת (שלושים יום בעיירות או שנים עשר חודשים בכרכים) חייב לשלם שכר. כתוב בשו"ע: "אם לא הודיעו, אינו יכול לצאת, אלא יתן השכר". בית הדין אישר כי בספר קצות החושן הוסיף כי השוכר צריך לשלם את כל השכירות כפי שסוכם ביניהם. בנוגע לטענת השוכר שפגמים בדירה הבטיחו לו לעזוב: בית הדין מצא כי הפגמים שהוזכרו אינם מהווים אונס (וקיטל הרמ"א בדיון לגבי מקרה מות הדייר בתוך התקופה). עוד מצא בית הדין כי אלי לא הודיע בבירור שהמשך השכירות תלוי בתיקון הפגמים. בנוסף, בית הדין פסק שהמשכיר כבר קיבל את השכר בצורת צ'קים שהפקיד אלי בידיו, וקיבל הרמ"א בדברים כאלו שלא חוזרים בהם. לגבי המים והחשמל, פסק בית הדין כי החייוב מוגבל לתקופת השהייה בדירה, כשהשוכר נהנה בפועל בשירותים אלה, ולא משנה מה קובע החוזה, שכן זה משולל הגיון שהשוכר יממן צריכת מים של המשכיר בתקופה בה כבר לא היה בדירה.