ביאור הגר"א אבן העזר 136

המגרש כו' ואם כו' כמ"ש בקדושין ו' ועא"ס: ואם נתן כו' והטור כתב דאינו גט כמ"ש במתניתין ובריש קדושין א"ל איני אישיך כו' ול"ג ולא אמר כלום ויש לחלק לדעת הרמב"ם: ולכתחלה כו' תוס' שם ד"ה אינו כו' וש"פ וכמ"ש בכולה פרקין דפ"ט הרי את כו' ושם פ"ד פשוטו כו' אלא שרש"י שם פ' הכותב דס"ל כדעת הרמב"ם דאצ"ל. והרי את כו' כמש"ש פ"ב א' כיצד כו' הרי את כו' ושם פ"ה ב' בגמרא והר"ן כ' שם ושם לא סגי בהא גיטיך כיון שא"ל מתחלה אלא לפלוני אבל הרמב"ם פסק דגם שם סגי בהא גיטיך ושם פ"ה ב' ס"ל כפירש"י דעל כתובה קאי: בד"א כו' ע"ל סימן כ"ז ה"א: כשיתן כו' לשון הטור וכולי נ"ל ובקדושין שם נתן לה כו': יש מי כו' ערא"ש שם וע"ל סימן נ"ז ס"ו: אא"כ אמר כולי מתני' שם וכרבי בגמרא שם ואע"ג דמתני' דרפ"ט ברשב"א כמ"ש חזקיה שם פ"ר ב' קי"ל כרבי וכר' יוחנן פ"ה ב' וכפירש תוספות שם ד"ה ר' יוחנן כו' דלפירש"י שם הלכה כחזקיה דאין הלכה כתלמוד במקום הרב ודוקא אי פליג בהדיא אבל אי בתר הכי פליג עליה נקטינן כוותיה דבתרא הוא הרשב"א והר"ן שם: או שיודיע כו' שם נ"ה א' יבמות קי"ג ב': ובלבד כו' תו' ע"ח ד"ה הנ"ל אבל הרמב"ם לס"ל כן כיון שמודיע לעדים א"צ דעתם בלל וכמש"ש בגמרא דאין קפידא רק על נתינה שלו וע' רמב"ם פ"א וז"ש בש"ע אא"כ כולי או כו': ואפי' יצא כו' גיטין כ"ד ב' וע' תוס' שם ד"ה בעידי כו': י"א כו' כ"מ בגמרא שם ושם: יכתבו כו' או שהאחד כו' מתני' בב"ב קע"ב א': אין כולי ואם כו' ע' תוס' ע"ז ב' ד"ה ותיזול כו': יקנה לה כו' גמ' ותיזול כו' וכת' הרשב"א והר"נ דה"ה בחליפין אלא בחזקה טפי עדיף דלא מינכר מילתא דמיחזי כנועל ביתו לשמרו: ותזכה כו' דאסור לטלטלו הרא"ש וש"פ וז"ש ואם כו' כמו שהתירו לגרש ולהקנות וכדי שלא תטרוף דעתו וכמ"ש בב"ב ק"ט ב' וע' תוס' שם בד"ה קונין כולי: וי"א כו' ועמש"ש ס' א' ועבא"ח סי' של"ד סי"ב: