ביאור הגר"א אבן העזר 25

בקדושה יתירה. ירושלמי פ"ב דיבמות א"ר יהודא בן פזי ולמה סמך הכתוב פ' עריות לפרשת קדושים שכל שהוא פורש מן העריות נקרא קדוש שכן שונמית אמרה לאישה הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא כו' רבי אבין אומר שלא הביט בה ורבנן אמרי שלא ראה טיפת קרי מימיו אמתי' דרבי שמואל בר יצחק אמרה מן יומוי לא חמית מילא בישא על מנוי דמרי וכ"ה במ"ר פ' קדושים ושם אריב"ל מ"מ נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים אלא ללמדך שכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואית ליה קריין סגיאין אשה זונה וחללה וקדשתו כו' אלמנה וגרושה כו' ולא יחלל כו' והדין: ובמחשבה טהורה. ירושלמי א"ר יצחק ליב' ועינ' תרי סרסורא דעבירה שנאמר ולא תתורו כו' תנה בני לבך ועינך דרכי תצורנה אמר הקב"ה הן יהבית לי לבך ועינך אנא ידע דאת דילי ובספרי פרשת שלח לך ד"א ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם מגיד שהעינים הולכין אחרי הלב או הלב אחר העינים אמרת והלא יש סומא שעושה כל תועבות שבעולם הא מת"ל ולא תתורו כו' מגיד שהעינים הולכות אחר הלב: ובדעת נכונה. שם רבי ישמעאל אומר ולא תתורו כו' למה נאמר לפי שהוא אומר שמח בחור בילדותך והלך בדרכי לבך בדרך ישרה או בכל דרך שתרצה ת"ל ולא תתורו כו' ובפכ"ג דשבת אל תפנו אל מדעתכם: ויזהר כו'. קדושין פ"א ב' הזהרו כו': מהשחוק ומהשכרות. סוטה ז' א' בתי כולי ושם ב"א וברכות ס"ג כל הרואה כו' ועבה"ג ס"ק ב': ומדברי כו'. פ"ב דשבת והוא קלות ראש שאמרו באבות וכמ"ש בס"ב לא יקל כו': שמנהג כו'. פ' ע"כ מצוה וגוף טהור. כו' וסוף מנחות: יתירה כו' שאין כו'. קדושין ל"ב ת"ר ושמתם כו' תנא דר"י כו' ובאבות דר"נ פט"ז רבן שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה"ד יצה"ר דומה לברזל שהטילוהו בתוך האור כ"ז שהוא בתוך האור עושים ממנו כל כלים שירצו אף כך יצה"ר אין לו תקנה אלא בדברי תורה בלבד שנאמר אם רעב שנאך כו' א"ת ישלים לך אלא ישלם לך וברפ"כ ר"ח ס"ה אומר כל הנותן ד"ת על לבו מבטלין ממנו כל הרהורי יצה"ר והרהורי אשת איש וכל שאינו נותן ד"ת על לבו נותנין לו כל הרהורי יצה"ר והרהורי א"א כו' ופ"ק דברכו' לעולם ירגיז כו' ובכמה מקומות ובע"ז י"ז ב' א"ל מנ"ל הא א"ל כו': בשעת תשמיש. נדרים כ"א: ולא קודם כו'. חגיגה שם איני והא רב כהנא כו'. אבל בעניני כו'. נדרים שם ב': או אם כו'. חגיגה שם: ויכול כו'. נדרים שם: בועל בכל כו' ז"ש שם משל לבשר כו'. ר"ל בעונתה ושלא בעונתה: ומנשק כו'. ר"ל ז"ש שם אר"י זו דברי כו' שאוסר לנשק שם אבל הרא"בד כ' דחכמים ל"פ אלא אהפיכת שולחן אבל בשאר מודי וכ"פ בא"ח סי' ר"מ ס"ד וראיה ממספרים שאמרו בחגיגה שם מגיד לאדם כו' ומ"ש שם ובאשתו נדה י"ל דלענין בנים שאינן מהוגנים דוקא נדה: ובא עליה כו'. שם: ובלבד כו'. רמב"ם וכ"כ תוספת ביבמות ל"ד ב' ד"ה לא בתור' ראשון: כל המקדש כו'. יבמות כ' א' קדש עצמך כו' שבועות י"ח ב' כל המקדש עצמו כו': ובלבד כו'. מפורש בתורה שארה כו' ובמתניתין פרק אעפ"י: אלא כו'. ברשות כמה כמה דבעי: ואף כשישמש כולי. כמ"ש בכמה מקומות אין אדם עושה בעילתו כו' וערש"י בנדרים שם בד"ה בני שכרות כו': אלא כו'. כמ"ש וכל מעשיך כו'. ושיהיו לו כו'. כמ"ש ותאמר אלי תבא צפה הקב"ה שלא היתה כוונתה אלא להרבו' שבטים כו': ויהא צנוע כו'. נדרים שם וכשהוא מספר כו' וערש"י שם ד"ה ודומה ואית דאמרי כולי ועתו"ס נדה י"ז א' ד"ה משתין ועיין בא"ח שם ס"ח ליקוט. ובפ"א דברכות בשלשה דברים אני אוהב כו': אפילו קטן. כמ"ש בפני כל חי: אא"כ כו'. שאז היא כבהמה וכמ"ש שם והני אמוראי דשם מחמרי על עצמם וטור בשם הראב"ד: והבועל כולי. ומ"ש שם לא מפני שראוי כו' ר"ל למלקות של תורה: אפילו כו'. ממ"ש בספ"ב די"ט אפשר בבית אחר שאין לו כו' ול"ק בכה"ג: הרי היתה כו'. גמ' הנ"ל: וכן כו'. פרק ט' דשבת ופרק ה' דכתובות ופרק ב' דנדה: וכן אם גמר כו'. גיטין צ"א ויבמות ל"ז ב':