ביאור הגר"א אבן העזר 104
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ב"ד כו'. כמ"ש במתניתין שם וכמ"ש בגמרא ק' ב' ודוקא ב"ד לאפוקי אלמנה וכנ"ל ר"ס ס"ג. הרא"ש בכתובות שם סי"ג ואע"ג דאמרינן לכרגא כו':
אפילו מכרו כו'. הא שוה כו':
אעפ"י שהכריזו. כגי' הרי"ף רישא וסיפא בדאכריז וכפירושו:
וי"א כו'. כגיר' שלנו:
ואין צריך להחזיר. אונאה הרמב"ם והרא"ש דלא כפירשו ר"י בתוס' שם ד"ה רבא. ונ"ל כו' ועס"ה היכא כו':
וכן אם לוו כו'. תוס' שם פ"ז א' ד"ה ולקבורה כו' וש"מ:
לפיכך כו'. גמרא שם:
ובמקום כו'. שם:
וי"א בזה. הרא"ש שם סוף סט"ז וכן היה נראה כו' ר"ל כיון דטעמו של מתניתין כהר' יונה דב"ד שלוחין של שניהם אבל הרמב"ם ס"ל כפירש"י:
אפילו. בכ"ש דמ"ש צ"ח שוה מנה בדינר ל"ד הרא"ש שם סי"ז:
אפילו כו'. כפי' ר"ת בתוס' ק"א ד"ה רבא כו':
ואם הטעה כו'. כהר' יונה שם בסט"ז ע"ש:
י"א כו'. ממש"ש מה אלמנה יחידה כו' לאפוקי כו' משא"כ בשופט כה"ג דג"ב יחיד הוא ושלוחו כמותו ע"ש: