ביאור הגר"א חושן משפט 105

(ליקוט) ואפי' עשאו שליח. עבה"ג ועתוס' שם ט' ב' ד"ה ולימא מר כו' ודייק ר"נ בגמ' שם דהא מציאה כו' ותנן כו' ומתני' עשאו שליח דקא' תנה לי. הרא"ש (ע"כ): אבל אפוטרופוס כו'. מדאמרי' בגטין נ"ב א' דרשאי לדון לזכות: דיד בעלים. וכל כה"ג קנה כמ"ש בב"מ יו"ד א' מ"ט הוי תופס כו' שאני פועל כו': אם הלוה חייב. ב"מ שם אר"י המגביה כו' וע"ש בתוס' ד"ה אר"י ובגטין שם בתוס' וכן בכתובות בתוס' שם: אם הלוה. גטין י"א ב': או תן. שם ולפי' ר"ת שם ד"ה כל ועוד פיר"ת כו' מיירי כאן לפלוני בע"ח וע"ל סי' ככ"ה: ואפי' אין הזוכה. ביצה ט"ז ב' מכריז ר' יעקב כו' עד תחום שבת: ואין אחד. כ"מ בכתובות פ"ד פ"ה א"ל את כו' תפסוה כו': אם אין עליו. גטין שם התופס כו' ואפי' כו' הכי אר"י: ודוקא במקום. גטין י"ד א' הולך מנה כו' אבל אי לאו כזכי לכ"ע לא זכה והקשו מ"ש מתופס לבע"ח במקום שאין חב לאחרים ותי' דתופס דוקא כה"ג וע"ש ברא"ש: (ליקוט) ודוקא כו'. הרא"ש בב"מ שם חולק ע"ש (ע"כ): ואפי' תוך זמן. שם ברא"ש דלא כתירוץ הר"פ דמחלק בין תוך זמן לאחר זמן: (ליקוט) ואפי' תוך כו'. ע"ל סי' ע"ג ס"י (ע"כ): ודוקא כו' ולא מצי כו'. ב"ב ל"ד ב': חייב באחריותו. שם דכ"ע הולך כו' ומ"מ אמרי' מגו ומכח קו' הנ"ל מתופס דבכה"ג קנה וקשיא לשמואל אלא ש"מ דחייב באחריות התופס ובזה מתורץ קו' הרא"ש הנ"ל דאף לס"ד דפליגי אי הולך כזכי אי לאו טעמא דידהו דיכול לחזור אי לאו כזכי משום מיגו וקס"ד דאי כזכי ודאי דאין יכול לחזור משום מיגו ותי' דאף אם כזכי סבור שמואל דיכול לחזור משום מיגו וז"ש הרא"ש שם ול"נ דל"ק מידי דהתם נמי מצי כו' ולכאורה תמוה דהא הקו' היתה לפי ס"ד דפליגי אי הולך כזכי ולא משום אחריות ולפי מ"ש ניחא וז"ש. וי"א דאינו כו' ואם יאמר הלוה לתופס כו' והוא הכל מדברי הרא"ש שם כמ"ש הטור ועסמ"ע ואזיל לשיטתו שתי' קו' הנ"ל בזה אם יאמר כו': נפקד שתפס. כתובות פ"ה א' בעובדא דמלוגא דשטרי וה"ה דיכול לתפוס לאחרים במקום שאין חב: לענין זה. ב"מ קט"ו א'. באגב. דאז א"צ שיהיו ברשות וכמ"ש בב"מ י"א ב' א"ל ההוא מרבנן כו': או. שם וכי לא כו': או. ב"ב קמ"ח א': אינו נתון. כנ"ל דקנה: ומ"מ אם כו' שהדין נותן כו'. שם בסה"ת ב' תוספתא במפקיד שטרותיו אצל חבירו אע"פ שאין כתובין בשמו ה"ז יתזיר את שלו כו' ע"ש ועב"ב נ"א ב' קבל מן העבר כו': ואם מסרו כו' ואפי' אם כו' דהא אף אם. ב"ק מ' ב' דא"ל אי אהדרתי' כו':