סיכום
התובעת טענה כי שילמה 9,000 ש"ח ללימודים בשלוחה אקדמאית של אוניברסיטת ש' (המשויכת לאוניברסיטת ליל בצרפת) ולא קיבלה תעודה בגלל אנטישמיות בצרפת, ותבעה את ד"ר ב' ומ' אישית. הנתבעים טענו כי פעלו בתור שליחים של אוניברסיטת ש' בלבד, ופעלו בתום לב. בית הדין קבע שהנתבעים היו שליחים של האוניברסיטה, התובעת ידעה על כך, ולכן אין להם אחריות אישית. בנוסף, גם אם הייתה אחריות, הם פעלו כאנוסים שנאלצו להתמודד עם בעיות בצרפת. בית הדין דחה את התביעה.
עובדות
התובעת למדה במכללה אקדמית פ' שהייתה שלוחה של אוניברסיטת ש', המשויכת לאוניברסיטת ליל בצרפת. שילמה 9,000 ש"ח לעלויות הלימודים - שליש מהסכום הלך לצרפת והשאר נשאר בארץ. לא קיבלה תעודה בגלל בעיות בצרפת, לרבות אנטישמיות. הנתבעים ד"ר ב' ומ' הובילו את הפרויקט בתוך מבנה של שלוחה אקדמאית. ד"ר ב' עבד בהתנדבות, בעוד שמ' קיבל משכורת. הנתבעים ניסו לטפל בבעיה באמצעות עורך דין בצרפת אך לא הצליחו.
החלטה
בית הדין קבע כי הנתבעים אינם נושאים אחריות אישית בשל היותם שליחים של אוניברסיטת ש'. התובעת ידעה על עובדה זו במהלך הליך הלימודים. אף על פי שלנו אחריות אישית הייתה קיימת, הנתבעים פעלו כאנוסים (בכפיפות למערכת שלא בשליטתם) ולא כפושעים ברשלנות. בית הדין דחה את התביעה וקבע שאין חיוב כלפי הנתבעים.
נימוקים
בית הדין הסתמך על הלכה מתלמוד בבא מציעא ע"ו ע"א הדנה בשליחות וטווח אחריות השליח. לפי התלמוד, כאשר שליח פועל בהנחיית המשלח, וכאשר זה ידוע לכל הצדדים, השליח אינו נושא אחריות אישית. בנידון זה, התובעת ידעה שהנתבעים פועלים בתור שליחים של אוניברסיטת ש' ולא בעצמאות. לכן, אחריות כספית צריכה להיות מופנית לאוניברסיטה ולא אליהם. בנוסף, הנתבעים פעלו בתום לב ונאלצו להתמודד עם מצב שנוצר בחו"ל שהיה מעבר ליכולתם.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:55 לימודים בשלוחה אקדמאית ללא סיפוק תואר תשס"ו/3 התובעת: א' הנתבעים: ד"ר ב' ומ' עובדי מכללה אקדמית פ'. טענות הצדדים: התובעת: לפני חמש שנים למדתי במכללה פ' לקבלת תואר, מ' וב' הובילו את הפרוייקט דרך האוניברסיטה בש' ששמשה כשלוחה מאוניברסיטת ליל בצרפת. אני תובעת אותם אישית היות ושלמתי 9,000 ש"ח ולא קיבלתי את התעודה, הם הובילו את העניין והיו צריכים לדעת שיש אנטישמיות וזה גרם שלא רצו לתת תעודות, שליש מהכסף הלך לצרפת ויתרת הכסף נשאר בארץ. הנתבע ב': לי היו קשרים עם מנהל הפקולטה מר כ' (יהודי) בצרפת והוא מעוניין לעזור לאנשים כאן, אני עבדתי בהתנדבות ולאחר שהתגלו הבעיות בצרפת עשינו מה שיכולנו, טיפלנו באמצעות עו"ד ולא עלתה בידינו, בכל זאת המורים קיבלו גמול. הנתבע מ': אנו פעלנו בתור שלוחים של אוניברסיטת ש', אוניברסיטת ש' חתמה עם אוניברסיטת ליל, אנו מצדנו עשינו מה שיכולנו איננו יכולים לעשות משהו מול אוניברסיטת ש', כל מה שעשינו זה היה בתום לב לא שיערנו שיעשו בעיות בגלל אנטישמיות. ע"כ עיקר הטענות הצדדים הרחיבו את היריעה אולם זאת התמצית. הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין עומדת בפנינו השאלה מה היא מידת אחריותם של ד"ר ב' ומ', הנה לאחר העיון בנושא נראה בעליל שהם פעלו בתור שלוחים של אוניברסיטת ש', וגם התובעת ידעה שהם פעלו בתור שלוחים של אוניברסיטת ש', והיא גם ידעה שהם אינם עצמאיים בהובלת הפרויקט, והכסף שהם גבו מן האנשים הלך לש' וזה לא שינה מאומה ביחס לגובה המשכורת של מ', וב' עבד בהתנדבות. אנו מוצאים בתלמוד נושא דומה קצת, במסכת בבא-מציעא ע"ו ע"א , אדם ששולח שליח לשכור פועלים אם אמר להם שכרכם עלי אזי כל האחריות עליו אם אמר שכרכם על בעל הבית אינם יכולים לתבוע אותו, ואם שכר אותם סתם ולא אמר כלום והם לא ידעו של מי העבודה דינו כאלו אמר שכרכם עלי, ע' ש"ך חו"מ סי' של"ב ס"ק ד' . בנידון שלנו אילו העובדות היו נעלמות מעיני התובעת והיא חשבה שהם מנהלים פרוייקט עצמאי, ודאי שהיה מקום לתבוע אותם אישית, אולם מאחר שמתברר מכל הטענות שהעובדות היו ידועות לתובעת שכאן זו שלוחה מש' שקשורה לאוניברסיטה בצרפת, והם פועלים רק בתור שליחים, אין עליהם אחריות אישית. בנוסף לזה אפילו אם נניח שיש אחריות אישית הרי הם פעלו באמצעות עו"ד בצרפת ולא זכו שם במשפט והרי מעמדם כאנוסים ולא כפושעים ברשלנות. לסיכום: בית הדין סבור שאין מקום לחייב את הנתבעים בהפסד הכספי שנגרם לתובעת שלא באשמתם. בית הדין סבור שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים דיני עבודה > אחריות עובד לפגמים בעבודה > אחריות מנהל שלוחה אקדמאית לקבלת התואר הרשאה - שליחות > שליחות > אחריות השליח ונאמנותו לשליחות > כלפי מקבל השליחות > כאשר השולח חזר בו ונגרם נזק למקבל השליחות מקורות בבלי בבא מציעא דף עו עמוד א