ביאור הגר"א חושן משפט 150
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מי שירד. עתוס' דב"ב לג א' ד"ה אכבשיה כו':
י"א שאין. כ"כ הרא"ש דומיא דאריס ואומן ולכך אמר אכבשיה כו':
וי"א שאם. ואמר אכבשיה קודם שאכל ג"ש אחר ימי המשכונא וכמו אריס שירד מאריסותו וכן אומן ופי' תוס' שם מז א' אפי' אותן כלים שנתנו כו' ואמרי' שם נ' ב' וכגון שאכלה מקצת כו' וס' הראשונה הסכים בריב"ש ואמר דאומן ואריס מיירי בכלים שבאו לידו אחר שירד וכמ"ש תוס' שם ד"ה ירד לפי' הראשון ומהא דאכלה מקצת כו' הוכיח הרמב"ן שם להיפך שהקשה דקא' אשת איש כו' ולפירשב"ם שם מאי אשת איש כשהיתה אשת איש א"צ למחות ועוד הקשה קו' תוס' שם ד"ה מגו כו' ופי' דה"ק מגו כו' ובאותו זמן ירדתי ואין עדים אימתי ירד כי אמר נמי מתחלה ירדתי בה נאמן וז"ש אשת איש צריכה בעודה תחת בעלה ושוב אין לו חזקה לעולם וכמו קטן והגדיל ועבא"ה סי' פז משמע כס' השניה וכן לעיל סי' קלד ס"ה ומקטן אין ראיה אפי' לפירש"י לעיל סי' קמט סי"ט כמ"ש ברש"י ותוס' שם:
ויש מי. כנ"ל כם' השניה:
ואינם. כמ"ש שם ך"ט ב' זיל ברר אכילתך כו' וע"ש תוס' ד"ה בשכוני כו' אבל לא היו יודעים כו':
דסתם. ב"מ ס"ח א':
ובשבועה. כמ"ש תוס' שם ד"ה מיגו:
אבל אם. דלא אמרי' מגו מממון לממון כמו שתי' על קושית תוס' דב"מ ב' א' ד"ה וזה:
אם יצא הקול קודם. כפי' רב האי ור' יונה שם וכנ"ל סי' קמט ס"כ:
ואם יצא כו' אם כו' אבל כו'. כפי' תוס' שם ד"ה לקוחה כו' ומיירי שיצא לאחר מיתת אביהן כמ"ש בגמ' דקאכיל וכו' והוא החזיק ג"ש בחיי אביהן כמ"ש רשב"ם שם וכ"כ ברא"ש להדיא לפי' תוס' ע"ש ברא"ש פי' התוס' ודאי כו':
יש מי שאומר. תוס' שם ד"ה מיגו:
ויש. הרא"ש וע"ש תי' הקושיא:
ירד כו'. כרב יהודה שם הואיל ושקלו וטרו אליביה: