ביאור הגר"א אבן העזר 69
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
כשנושא כו'. כמש"ו וכולם במתני' מ"ו ב' נ"א א' עד ס"פ והם שמונה דברים ועוד ב' דברים בברייתא מ"ז ב' דתניא שארה כו':
אפילו לא כו'. כמש"ש במתני' לא כ' כו' וה"ה לשאר:
וירושתה. ר"פ הכותב וש"מ:
מעשה ידיה כו'. נ"ח ב' ואיפסיק הלכתא כוותיה שם ק"ז ב':
י"א כו'. דאל"כ כשלא תמצא מלאכ' תאמר אני ניזונת (וכשלא) תמצא תאמר איני ניזונת ערא"ם והר"נ בשמו:
וי"ח. ע' תוס' פ"ג א' ד"ה כדרב. וכשרוצה חוזרת בה וכ"כ בב"ב מ"ט ב' ד"ה יכולה. ועוד דל"ד למזונת כו' ובכתובות מ"ז ב' ד"ה זמנין כו':
אבל הבעל כו' אבל יוכל כו'. ר"פ המדיר ופ"ק דגיטין וע' תוס' דב"ב סד"ה הנ"ל . (ליקוט) אבל יוכל כו'. כתובות ק"ז א' ומ' שם ובפ"ק דגטין אפילו בע"כ אבל בש"י שם סד"ה בששמעו בו כו' כ' דוקא מדעתה וע' במרדכי שם ובהג"א שם ד"ה ובדספקה כו' ומתוך כו'. ונראה שזהו דעת הרמב"ם וש"ע שסתמו אבל הבעל כו' וע' ברמב"ם פי"ב הלכה כ' הבעל כו' ולקמן ס"ט ועב"ש שם וער"נ רפי"ג שדעתו ג"כ כדעת רש"י:
אם היא כו'. תו' דב"ב הנ"ל ובכתובות מ"ז ב' בד"ה הל"ל ע"ש ושם :
וכן בירושה כו'. מאותו הטעם דפירות כמש"ש ופרקונ' תחת כו' וקבורתה כו' וכן הבעל א"י כמ"ש בירושה בפרקונ' וכמ"ש תוס' דב"ב שם:
התנה כו' או כו'. כר"י שם נ"ו א' דבדבר שבממון כו' וכמ"ש בר"פ הכותב ג"כ:
וירושתה. כמ"ש בס"ז זה שאמרנו כו'. וכדעת הרמב"ן הביאו הרא"ש בר"פ הכותב סס"א וכן הסכימו הפוסקים וכ"פ הרי"ף ורמב"ם כחכמים שם וערא"ש שם ור"נ שם:
או קודם שאירסה. עי' סי' צ"ב ס"א בהג"ה ולא מהני כו':
אמרו רז"ל כו'. תד"א ס"פ י"א והביאו בילקוט שופטים ד' סוף סי' מ"ב והג"מ פט"ו ובחד"א שלנו כתוב' בשיבוש