ביאור הגר"א חושן משפט 179
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ואפי' נשתהא. עיין בתוס' ב"ב ב' א' ד"ה לפיכך. ומתרץ ר"י כו' ושהו כו':
אינו יכול. זהו דלא התוס' ויש לדחוק דכאן לא מיירי ביותר מכדי רגילות אבל לא מ' הכי. ובפ"ג דב"ב האומנין והשותפין כו' ומ' בגמ' דאפי' נשתהא וע"ש בתוס' דף מ"ז ד"ה ירד א"נ כו': (ליקוט) ואפי' נשתהא בידו זמן רב. טור וכ"כ הטור בסי' קנ"ז והוא דברי הרא"ש בפ"א דב"ב ס"ו שכ' דשותפין לא קפדי אהדדי ואפי' נשתהה כו' ודלא כתוס' והג"א שם ד"ה ואם כו' וכן בפי' מ"ש פשיטא כו' לא פי' כדברי תוס' וכן לא חילק בין זמן רב או לא דלא כסמ"ע וש"ך ודעתו כדעת הר' יונה בסי' קנ"מ ס"ה שחולק על התוס' ע"ש ועמ"מ ספ"ב מה' שכנים שכ' ששיטת הרי"ף הוא שלא כשיטת התוס' ע"ש וכ"מ בדברי הרי"ף שכ' ושמעינן מהכא כו' וכן ברש"י שם בהג"ה בשם ר"ח שמעינן מינה דכל כה"ג כו' (ע"כ):
אלא בראיה. שם ע"ב כולן שהביאו ראיה כו' ושם מ"ט ב':
והיא דלא מצי. כמו גבי אומן שם מ"ב מ"ג:
ודוקא קודם. שם כ"ב א' וע"ש ברשב"ם וע' פ"ח דשבועות מ"ה א':