לווה שקשה לו לפרוע לגמ"ח
סיכום
תובע, מנהל גמ"ח, תובע מנתבע החזר הלוואה של 2000 ₪ שניתנה לו לפני כשלוש שנים. הלוואה הייתה אמורה להיות מוחזרת בארבעה תשלומים של 500 ₪ כל אחד. הנתבע הודה בקבלת ההלוואה אך טען שאין לו יכולת לפרוע בגלל חוסר עבודה ושלם רק 50 ₪. בית הדין קבע שלמרות הקושי הכלכלי של הנתבע, עליו להתאמץ ולפרוע את חובו בהדרגתיות. בית הדין צווה על הנתבע לשלם 100 ₪ בחודש החל מיולי, ביום 28 לחודש. במקרה של פיגור של חודש שלם, יהיה רשאי התובע לעקול את רכבו של הנתבע לצורך גביית החוב.
סכומים כספיים
עובדות
לפני כשלוש שנים הלווה התובע לנתבע סך 2000 ₪ מהגמ"ח שאותו הוא מנהל. הנתבע התחייב להחזיר את ההלוואה בארבעה תשלומים של 500 ₪ כל אחד. עד להליך בית הדין, הנתבע שילם רק סך 50 ₪ מסך ההלוואה. הנתבע הודה בקבלת ההלוואה והדברים נכונים, אך טען שנים רבות הוא חסר עבודה ואינו יכול לשלם. הצדדים חתמו על שטר בוררות.
החלטה
בית הדין קבע שהנתבע חייב בהלוואה של 2000 ₪. נוכח הודאת הנתבע בחיוב, בית הדין מטיל עליו להתאמץ ולו בסכום קטן כדי לפרוע את חובו. בית הדין צווה כי הנתבע ישלם חודשית מינימום 100 ₪, החל מיולי, בכל חודש ביום 28. בית הדין ציין שאם תהיה לנתבע אפשרות כלכלית טובה יותר, הוא יוכל ויוברך לשלם סכום גדול יותר. סנקציה: במקרה שיווצור פיגור של חודש שלם ללא תשלום, יוכל התובע לעקול את רכבו של הנתבע לצורך גביית החוב.
נימוקים
בית הדין הסיק כי הנתבע בעצמו הודה בחיוב אלא שטען שאין לו יכולת לפרוע. בית הדין סבור שחובה על כל חייב להתאמץ ולו בסכום קטן כדי לפרוע את חובו. בית הדין השווה למצב של הנתבע המשלם הוצאות למכולת בעבור הבית - ובאותו אופן צריך הוא לשלם ולו במקצת את חובו לגמ"ח. בית הדין ביטא את תקוותו שהצדדים יבינו את רוח הדברים, האמת והשלום.