פתחי תשובה על חושן משפט 280
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
או אחיי. ע' במסגרת השלחן ובס' עטרת צבי ובמאמר קדישין שכתבו בשם תשובת עבוה"ג סי' ק"י אחים שידוע שיש להם אח במד"ה ובא אחד ואמר שהוא אחיהם ורוצה לחלוק בנכסי אביהם והם טוענים שאין מכירין אותו והוא מביא עדים שמכירין אותו מחמת קולו שהוא אחיהם אבל לא בפרצוף פנים כי בא בחתימת זקן ופסק דאין בעדותם כלום עכ"ל ושם בתשובה כ' הטעם בזה אע"ג דבפ' גיד הנשה דף ל"ו מבואר שיש לסמוך אט"ע דקלא לענין איסורא כמו ט"ע דפ"פ דאלת"ה האיך סומא מותר באשתו כו' (ומלשון רש"י בסנהדרין דס"ז בד"ה הן רואין אותו אין סתירה לזה די"ל שאני התם דאיכא הכחשה) מ"מ נראה דדוקא היכא דליכא ריעותא המגרע כח דט"ע דקלא אבל בנ"ד שהם רואים אותו ואין מכירים בט"ע דצורה פשוט הוא שיש לנו לומר שאין לסמוך אט"ע דקלא ע"ש ועמ"ש בזה לעיל סי' פ"א סי"ג סק"ג:
אלא ראובן לבדו. ע' בתשובת פרח מטה אהרן ח"א סי' ס"ה ובתשובת נאות דשא ס"ס מ"ו הבאתיו בנ"צ לעיל סי' ע"ה ס"א בד"ה ברר דבריך:
והיתה עליו עבה"ט ועיין בפנים בש"ך עד אבל אי ליכא לא הא ולא הא כגון שנפלו נכסים לאח"מ מאבי אמו כו' ועיין מה שכתבתי לעיל סי' ק"ד סט"ז ס"ק י"ד: