פתחי תשובה על חושן משפט 21
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ה"ז פטור מקנין זה. עש"ך סק"ג ועיי' בתומים ובקצה"ח ובתשו' חתם סופר חח"מ סי' א' מ"ש בזה עש"ה וגם בס' בית מאיר לאה"ע סי' ל"ח ס"א מענין זה. ומה שתמה הקצה"ח על תשו' צ"צ סי' ט"ל עיין בב"מ שם. ועמ"ש לקמן סי' ר"ז ס"א ס"ק ב':
וישבע כשיתבענו. עבה"ט מ"ש וכתב עוד דבשידוכין כו' עד ודלא כט"ז ביו"ד כו' ועיין בתשובה נו"ב חיו"ד סי' ס"ח מ"ש בזה:
וכ"ז כשקנו מידו. עבה"ט בשם סמ"ע מ"ש ובסיפא שאם לא יבא יפטר חבירו אפילו קנין בב"ד חשוב א"צ אלא קנין לחוד. ועיין בתשובת נו"ב חח"מ סי' ל"א שעמד עליו במ"ש דעכ"פ קנין לחוד בעי דהא הסמ"ע קאי לדעת הרמב"ם (כמבואר בסמ"ע עצמו) והרי דעת הרמב"ם הובא בש"ע לקמן סי' ר"ז סי"א דבמחילה לא שייך אסמכתא כלל וא"כ למה צריך כאן בסיפא קנין כלל דהא מחילה א"צ קנין וגם לסלק אסמכתא א"צ מחילה לדעת הרמב"ם. וניחא ליה על פי דברי הסמ"ע לעיל סי' י"ב ס"ק ט"ו שכתב דאף דמחילה א"צ קנין שאני מחילה דעלמא דמעצמו ומרצונו מוחל לו משא"כ במחילה דפשרה דעל פי הדיינים מוחל לו וכדי שלא יטעון אח"כ הדיינים הטעו אותי כו' וא"כ ה"ה כאן שאומר אם לא אבא לזמן פלוני החוב מחול לך ג"כ צריך קנין לפי שהיה סובר שיבא ואף דלא הוי אסמכתא מ"מ דומה קצת למחילה בטעות כמו בפשרה וצריך קנין ע"ש ועמש"ל סי' ר"ז סי' א' ס"ק י"ד: