סיכום
תובע, קבלן עבודות, תבע את נתבע, מנהל חברה, בגין תשלום עבור עבודות שיפוץ גדרות שבוצעו בהזמנתו. התובע טען כי בוצעו שיפוצים בנוסף להתקנת הגדר המקורית, בשל נזק שגרם קבלן ערבי במהלך עבודות התשתית, וכי מגיע לו 13,945.50 ש"ח עבור השיפוצים. הנתבע טען כי המהנדס של החברה הערך את השיפוצים בסך 4,913.50 ש"ח בלבד, וכי התובע קיבל תשלום גבוה יותר. בית הדין דחה את טענת התובע לטעם שלא סמך על מקצועיותו של המהנדס, ולא הביא הוכחה לשוק עבור שיפוצי גדרות. בנוסף, בית הדין קבע שהעבודה בוצעה בקבלנות, ולא בשכירות, כך שמרכיב הזמן אינו רלוונטי. בנימוק עוד יותר, בית הדין קבע שהנתבע לא תבע את היתרה המגיעה לו, וממילא אין לחייב תשלום נוסף.
עובדות
התובע, קבלן עבודות, הוזמן ע"י מר ב' (נתבע) לביצוע עבודות התקנת גדר. במהלך ביצוע העבודה, קבלן ערבי פגע בגדר בכמה מקומות במהלך עבודות תשתית. התובע וההנתבע הסכימו לביצוע שיפוצים לנזקים אלה. התובע הגיש חשבון בגין השיפוצים בסך 13,945.50 ש"ח (לאחר הפחתת 3,000 ש"ח שניתנו לזקוף). הנתבע (החברה) טען כי מהנדס שלה, מר ג', הערך את השיפוצים בסך 4,913.50 ש"ח בלבד. הנתבע טען גם כי חלק ניכר מהגדר נפגע שוב, מה שהפך את הערכה מחדשת לבלתי אפשרית.
החלטה
בית הדין דחה את טענת התובע וקבע כי אין לחייב את החברה בתוספת תשלום של 13,945.50 ש"ח. בית הדין קיבל את הערכת המהנדס של החברה בסך 4,913.50 ש"ח כנאמנה. בית הדין קבע שהתובע לא הביא הוכחה משכנעת להערכה שונה. בית הדין גם קבע שהעבודה בוצעה בקבלנות, ולא בשכירות, כך שמרכיב הזמן שהשקיע התובע אינו משפיע על גובה התשלום.
נימוקים
בית הדין הנמיק כי כאשר אי אפשר להעריך עבודה שבוצעה, יש להסתמך על הערכת מומחה. בית הדין דחה את הטענה של התובע לפיה אינו סומך על מקצועיותו של המהנדס, וקבע כי קשה לומר על מהנדס שעובד כמה שנים ויש לו ניסיון שאינו בקי. בנוסף, התובע לא הביא הוכחה לכך ששוק משלם מחיר שונה עבור שיפוצי גדרות. בית הדין קבע שהעבודה בוצעה בקבלנות, ולא בשכירות, כך שמרכיב הזמן אינו מהוה שיקול מכריע. בנוסף, בית הדין קבע כי הנתבע לא תבע את היתרה המגיעה לו, ולפי הרמ"א אין בית הדין רואה מקום להתערב בעניין זה.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:126 תשלום על עבודה שכבר אי אפשר להעריך תשנ"ח/5 בירור דברים התובע: א', קבלן עבודות . הנתבע: ב' מנהל החברה ב'. בנושא: תשלום עבור שיפוץ גדרות. טענות הצדדים: התובע: אני הוזמנתי ע"י מר ב' לביצוע עבודות של התקנת גדר במקומו של פ', שלא יכול היה להמשיך. באמצע ביצוע העבודה פגע קבלן ערבי בכמה מקומות בגדר, כשעשה עבודות תשתית (מצע), ואזי סיכמתי עם ב' לעשות שיפוץ ותיקון במקומות שנפגעו. ב' אמר שאגיש חשבון והוא ישלם, על עצם התקנת הגדר, אין לי ויכוח איתו, אולם ביחס לשיפוצים הגשתי לו חשבון ומגיע לי לפי חשבוני עוד 13,945.50 ש"ח, קבלתי ממנו מראש סך של 20,000 ושלשת אלפים ניתן לזקוף על החשבון ולכן איני תובע שש עשרה אלף תשע מאות ארבעים וחמש שקל וחמישים אג'. הנתבע: בעקרון הדברים נכונים, אולם אינם מדויקים, אני עובד לפי מחיר מסוים שיש להתקנת גדר או פירוקה, שיפוץ גדר כגון ישור עמוד, מתיחת חוטים, הרכבת קונסרטינה, יש מחיר לכל מטר, ותיקון ושיפוץ יש אחוזים שמשערים לפיהם. מר ב' הביא איתו את מר ג' מהנדס במקצועו שערך השערה של העבודה שבוצעה בתיקונים בסך 4,913.50 שקל, כעת אין אפשרות לערוך השערה מחדש כי חלק ניכר נפגע עוד פעם, ולפי טענת הקבלן, חייב להחזיר לנו עוד סך 4,107.25 שקיבל יותר. ג' הוא מהנדס שאינו עובד בחברה, אולם התובע אינו סומך על הערכתו. התובע: אני עבדתי קשה, לפעמים עד סמוך לשבת כדי להשלים את העבודה, השקענו הרבה מאמץ, גם הבחורים שעבדו. הצדדים הרחיבו את הרקע שהתלווה במשך ביצוע העבודה, אולם עד כאן הם עיקר הטענות. בירור הדין הנושא העומד לדיון לפנינו הוא כיצד יש לנהוג כשקיימת סתירה בין התובע לנתבע, אודות גובה התשלום שצריך לשלם עבור עבודה שבוצעה, שכעת אין אפשרות לשער ולהעריך. גובה התשלום כשאי אפשר להעריך כעת מצינו ב תלמוד בבא-מציעא ע"ו ע"א , במקרה שבעל הבית אמר לשליח שכור לי פועלים בשלשה זוזים והשליח אמר להם בארבעה ושכרכם על בעל הבית, ושואלת הגמרא מפני מה אינו משלם להם אלא שלשה, נעריך את העבודה? עונה הגמרא שזה מדובר במקרה שאין אפשרות להעריך, וכן נפסק ב שו"ע חו"מ סי' של"ב סע' א' , אם אין אפשרות להעריך אזי משלמים את השכר המינמלי. דחית קביעת המומחה והנה בנידון שלפנינו אילו התובע היה טוען שהערכתו של המהנדס היא בטעות, שבשוק משלמים מחיר כל עמוד שנתעקם או רשת שניזוקה 80% מהתקנה חדשה, אזי היה מקום לבוא ולדרוש שיש כאן אונאה, ואנו פוסקים ב שו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ו יש טענת אונאה בקבלן. אולם התובע טען שאינו סומך על מקצועיותו של המהנדס, טענה שעל בית הדין אינה קבילה, כי קשה לומר על מהנדס שעובד כמה שנים ויש לו נסיון, שאינו בקי ואין לסמוך על קביעתו. עבודה בקבלנות בכל הטענות ששמע בית הדין ראינו שמרכיב הזמן אינו מופיע, כלומר התשלום הוא עבור הקמת גדר, עמוד, מתיחה וכדומה שישנו מחיר, אבל בכמה שעות זה מסתכם זה ענינו של הקבלן, התשלום הוא בקבלנות. בית הדין מקבל את טענת התובע שהשקיעו הרבה ימים ומאמץ גדול, אבל זה הכל בקבלנות. יכול להיות שאילו היו לתובע פועלים מיומנים היה מסיים את ביצוע הפרויקט בזמן קצר יחסית. ולכן היות ומרכיב הזמן אינו מהוה כאן שיקול מכריע, אנו חוזרים להערכה של המהנדס שהעריך את ביצוע השיפוצים בסך 4,913.50 שקל ולפי דברי הנתבע החברה שילמה את הסכום ועוד נשארה יתרה למעלה מארבעת אלפים, אלא היות והנתבע לא תבע אותה ויתרה מזאת החברה מוכנה אפילו לוותר על הסכום, אם כי בעצם הויתור אין הודאה בתשלום החוב שהיא חייבת כאילו לפי דברי התובע, אין בית הדין רואה מקום להתערב בזה היות והנתבע לא תבע, כפי שמבואר ב רמ"א חו"מ סי' י"ז סע' י"ב . בנסיבות הקיימות בית הדין בא לכלל מסקנה שאין לחייב את החברה ב' בתוספת תשלום כפי דרישת התובע. לסיכום: אין לחייב את החברה בתשלום ה - 13,945.50 ש"ח. אנו מקוים שהצדדים יבונו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב שלום אילוז הרב אהרון אליהו נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > סמכויות וחובות בית הדין במהלך הדיון > בית דין כטוען לבעלי הדין > כשלא תבע את המגיע לו בית דין - סדרי דין > עדות > כשרות לעדות > עדות מומחה > כנגד טענה שאינו מקצועי דיני עבודה > אונאה בדיני עבודה > אונאה בקבלן > אונאה בקבלן דיני עבודה > גדרם של יחסי עובד-מעביד > מתי נחשב שכיר ומתי קבלן דיני עבודה > שכר עבודה > שומת העבודה > בקבלנות שומת העבודה > כשאי אפשר לשום מקורות בבלי בבא מציעא דף עו עמוד א שולחן ערוך חושן משפט א-כז - הלכות דיינים סימן יז סעיף יב רכז-רמ - הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכז סעיף לו שלא-שלט - הלכות שכירות פועלים סימן שלב סעיף א