תשלום ללא סיכום מראש

התקבל
סכסוך חוזיגביית חוב
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

מקרה של חוסר הסכמה על שכר עבור שירותי רואה חשבון. התובע (רואה חשבון) סיפק שירותי הכנת דוח שנתי למס הכנסה לנתבע (ראובן) במשך שלוש שנים. בשנתיים הראשונות שילם הנתבע 500 דולר בכל שנה, אך בשנה השלישית סירב לשלם יותר מ-250 דולר. טענות הנתבע: העבודה בשנים האחרונות הייתה פחותה, מחזור הכספים שלו הוא נמוך (20,000 שקל), וגם שכנים אחרים שילמו 250 דולר בלבד. בית הדין קבע שללא הסכמה מראש, החיוב נקבע על פי חוקי הנהנה, והתשלום צריך להיות לפי הפחות שברואי החשבון. עם זאת, בית הדין הכריע שהסכום של 500 דולר משנים קודמות יוצר מסגרת מחייבת, וממילא חייב הנתבע לשלם 500 דולר. בית הדין המליץ לתובע לשקול הנחה בהתחשב בנסיבות שכנות וההנחות שניתנו לשכנים אחרים.

סכומים כספיים

fees
yearly
500 USD

עובדות

התובע, רואה חשבון, סיפק שירותי הכנת דוח שנתי למס הכנסה לנתבע (ראובן) במשך שלוש שנים ברציפות ללא הסכמה מוקדמת על גובה התשלום. בשנה הראשונה והשנייה שילם הנתבע 500 דולר בכל שנה. בשנה השלישית הודיע הנתבע כי אינו מוכן לשלם יותר מ-250 דולר. נתבע טוען שהעבודה בשנים האחרונות הייתה פחותה בהיקפה, כי מחזור הכספים שלו הוא כ-20,000 שקל בלבד, ושכנים אחרים קיבלו הנחה משכן 250 דולר. התובע הביא חוות דעת של יועץ מס שמחיריו הם 200 דולר, אך הסביר שאין השוואה בין שירותיו לשירותי יועץ מס רגיל.

החלטה

בית הדין קבע שנתבע חייב לשלם 500 דולר לתובע עבור שנת העבודה השלישית. הנימוקים: (1) למרות היעדר הסכמה מוקדמת, הנתבע חייב לשלם על הנהנה; (2) הסכום של 500 דולר משנים קודמות משמש כסכום מחייב עבור השנה השלישית, כיוון שלא התנה הנתבע תנאי אחר במפורש; (3) הסכום של 500 דולר אינו מופקע ואינו מהווה הונאה; (4) בית הדין המליץ (ולא הכריע בחובה) לתובע לשקול הנחה בהתחשב בנסיבות שכנות והנחות שניתנו לשכנים אחרים.

נימוקים

בית הדין בחן שתי גישות משפטיות: (1) גישה ראשונה - ללא סיכום מראש, החיוב נקבע על פי חוקי הנהנה, והתשלום צריך להיות לפי הפחות שברואי החשבון (קצות החושן סימן של"ב סק"ג); (2) גישה שנייה - הסכום משנים קודמות משמש כנקודת ייחוס מחייבת כל עוד לא דובר אחרת (רמ"א סימן של"ג סעיף ח). בית הדין אימץ את הגישה השנייה, וקבע שנתבע השכיר את עצמו על סך 500 דולר בשנים קודמות, וממילא מחויב בסכום זהה לשנה השלישית. בנוגע לטענת הונאה ופיקוח על מחירים: בית הדין קבע שאף שלפועל אין דין הונאה, לקבלן (כמו רואה חשבון) יש דין הונאה. עם זאת, בית הדין בדק וקבע שהסכום של 500 דולר אינו מופקע וסביר. טענת הנתבע כי שכנים אחרים שילמו 250 דולר לא נקבלה בנימוק שאין השוואה תקפה בין איכות השירות שניתנה.

ציטוטים ומקורות (10)

שו"ע סימן רס"ד סעיף ד
שו"ע חו"מ סימן רכ"ז סעיף לו
הרמ"א בסימן של"ג סעיף ח
שו"ע חו"מ סימן רכ"ז סעיף לו
הרמ"א בסימן של"ג סעיף ח
שו"ע סימן רס"ד סעיף ד
שו"ע חו"מ סימן רכ"ז סעיף לו
שו"ע סימן רס"ד סעיף ד
רמ"א בסימן של"ג סעיף ח
חו"מ סימן רכ"ז סעיף לו
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:415 תשלום ללא סיכום מראש התובע: א, רואה חשבון הנתבע: ב, ראובן עובדות וטענות ראובן פנה לרואה חשבון על מנת שיכין עבורו את הדו"ח השנתי למס הכנסה. השכר היה 500$. לאחר שנה הוא פנה שוב לאותו רואה חשבון ושוב שילם 500$. הדבר חזר על עצמו בשנה השלישית אבל עכשיו הוא לא מוכן לשלם אלא רק 250$. טענות התובע : רואה החשבון, טוען שעשה את העבודה על דעת הסיכום הראשוני לפני שלוש שנים. טענות הנתבע: טוען שבעצם הוא נוצל גם בשנה שעברה [אבל אין ברצונו לדון על כך] היות והסכום של 500$ מתאים לשנה הראשונה שבה הייתה הרבה עבודה [הוא באמת מכיר טובה על העבודה הטובה שנעשתה] אבל בשנים האחרות אין כ " כ עבודה, מחזור הכספים שלו הוא כעשרים אלף שקל בלבד. יש להוסיף שמדובר על שכנים ולכן הצפייה היא למחיר הוגן. הוא המציא בפני בית הדין נתונים על שכנים אחרים ששלמו 250$ בלבד. בירור הדין תשלום עבור עבודה ללא סיכום שכר אין ויכוח על כך שהלוקח צריך לשלם על מה שהוא נהנה כמבואר בשו"ע סימן רס"ד סעיף ד: "וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחנם עשית עמדי הואיל ולא צוותיך, אלא צריך ליתן לו שכרו". אולם ישנו הבדל ממה נובע החיוב. ניתן לומר שלא היה סיכום ולכן חיוב השכר נובע מהלכות נהנה. לפי זה, התשלום הוא לפי הפחות שברואי החשבון כמבואר בקצות החושן סימן של"ב סק"ג. מאידך ניתן לראות את הסכום של השנים הקודמות כסכום מחייב כל עוד לא דובר אחרת. הרמ"א בסימן של"ג סעיף ח הכריע כצד השני "אם לא התנה ודאי על דעת התנאי הראשון השכיר עצמו". לכן אין אפשרות לבטל את ההסכמה הראשונית על סך 500$ מאחר וכבר נעשתה העבודה. אונאה והפקעת מחירים יש לבדוק שאין פה הפקעת מחירים וממילא איסור הונאה. אף שלגבי פועל אין דין הונאה אבל כאן עבודת רואה החשבון היא בקבלנות, כלפי קבלן כתב השו"ע שישנו דין הונאה [חו"מ סימן רכ"ז סעיף לו]. הנתבע נתבקש להמציא הצעת מחיר זולה יותר מרואה חשבון אחר. הנתבע הביא הצעת מחיר מיועץ מס על סך 200$ וכן סיפר על שכנים שקיבלו הנחה מהתובע ושילמו רק 250$. רואה החשבון הסביר לבית הדין כי אין מה להשוות בין עבודה שלו לבין עבודה של יועץ מס. בבירור שעשה בית הדין עלה שהסכום 500$ הוא לא מופקע. סיכום ראובן חייב לשלם 500$ לרואה החשבון. ברצוננו להמליץ לתובע ללכת לקראת הנתבע בהתחשב בכך שהנתבע פנה אליו על בסיס שכנות וציפה ליחס בהתאם, בייחוד שישנם תקדימים להנחות כלפי שכנים אחרים. נושאים דיני עבודה > אונאה בדיני עבודה > אונאה בקבלן > אונאה בקבלן דיני עבודה > שכר עבודה > כשלא הותנה גובה השכר > כשבעבר עבד בסכום מסויים מהנה חברו > עשית עושר ולא במשפט > בדיני עבודה > כשלא סוכם המחיר מראש

פסקים קשורים