תביעה של משכיר נגד שוכר בדבר החזרת בית משוכר עם פגמים. המשכיר תבע קנס על איחור בפינוי הבית (580₪), תשלום ארנונה ומיסים, חלק מעלות נקיון, צביעה (3000₪), נזקים לגינה, תיקון זכוכית שנשברה, ידית מקלחת וגם פריצת דלת ותיקון רשת. השוכר טען שביצע את חובותיו לפי המנהג וניקה וצבע את הבית כנדרש.
בית הדין קבע: (1) לא להטיל קנס על איחור הפינוי משום שהתנאי בחוזה הוא אסמכתא שאינה תקפה בדין הלכתי, וגם משום שהקנס מופרז - המחיר הוא פי שתיים מהמחיר המקובל ולכן בטל לפי הרמ"א; (2) לחייב השוכר בתשלום של 950₪ בלבד בגין נקיון וצביעה, במקום 3000₪ שתבע המשכיר, משום שלא נדרש להחזיר הבית בדיוק כמו שקיבלו, רק בנקיון וצביעה טובים ברמה סבירה; (3) בנוגע לגינה - לא לחייב את השוכר משום שלא הוכח נזק ממשי וגם המשכיר עצמו לא השקה אותה לאחר העזיבה; (4) בנוגע לנזקים אחרים (זכוכית, ידית מקלחת, דלת) - צדקה הסכמה בין הצדדים לתיקומם.
סכומים כספיים
compensation
one_time
950 ₪
other
one_time
0 ₪
other
one_time
0 ₪
other
one_time
0 ₪
other
one_time
0 ₪
עובדות
משפחת ר' השכירו בית למשפחת ל' לתקופה של שנתיים. בסיום התקופה, המשכיר טען כי השוכר לא פינה את הבית כראוי - השאיר פריטים בבית, לא ניקה הבית למשביעות רצון המשכיר, ולא צבע כהוגן. המשכיר נאלץ לחזור מספר פעמים לניקיון וצביעה נוספים, אך גם לאחר מכן הבית לא היה במצב נקי וצבוע כמו בתחילת השכירות. בנוסף למצב הניקיון והצביעה, היו נזקים נוספים בבית כגון זכוכית שנשברה, ידית מקלחת, דלת נעולה ללא מפתח, ורשת שנשברה. בגינה - לא הושקתה כנדרש וחלתה דיות בגלל הרטיבות.
החלטה
על השוכר לשלם למשכיר 950₪ בלבד על הנקיון והצביעה (15 שעות נקיון בהיקף של 30₪ לשעה = 450₪, וצביעה 500₪). אין לחייב את השוכר בקנס על איחור הפינוי (580₪) משום שהתנאי בחוזה אינו תקף מטעמים הלכתיים. אין לחייב את השוכר בתשלום ארנונה, מיסים ואגרת שמירה על התקופה של האיחור. אין לחייב את השוכר בעלויות הנקיון המקצועי (2/3 מעלויות חברת נקיון). אין לחייב את השוכר בנזק לגינה משום שלא הוכח נזק ממשי. בנוגע לנזקים אחרים (זכוכית, ידית מקלחת, דלת) - נדרש הסדר בעלויות, אך לא נקבע סכום מדויק בפסק. התשלום של 950₪ על השוכר לבצע תוך 30 יום.
נימוקים
בנוגע לקנס על האיחור: (1) סעיף 10.1 בחוזה מתייחס רק לעיכוב בפינוי הבית, לא לאיכות הפינוי. (2) התנאי בחוזה מהווה אסמכתא (קנס) שאינו תקף בדין הלכתי אלא אם נעשה בקנין מעכשיו ובבית דין חשוב. (3) אפילו אם זה יחשב כדמי שימוש, הסכום מופרז - פי שתיים ויותר מהמחיר המקובל, ולכן בטל לפי הרמ"א (שו"ע חוש"מ רכז, סעיף כט).
בנוגע לנקיון וצביעה: (1) החוזה דורש "מצב טוב נקי ותקין" ו"צבוע", אך לא מדורש שיהיה בדיוק כמו שקיבל. (2) בסיור במקום היה ניכר שהבית אינו נקי לגמרי וגם אינו צבוע בצורה שלא רואים הלכלוך מתחתיו. (3) שהבית נמסר בצביעה וניקיון מקצועיים, הדבר מטיל חובה סבירה על השוכר להחזירו בנקיון וצביעה טובים, אך לא בהכרח במפלס מקצועי. (4) בחישוב עלויות סבירות נקבע 15 שעות נקיון בשכר 30₪ לשעה = 450₪, ו-500₪ לצביעה.
בנוגע לגינה: (1) לא הוכח נזק ממשי לגדר החיה. (2) המשכיר עצמו לא השקה את הגינה מאז שהשוכר עזב, דבר המעיד שלא חשד יתר על המידה מנזקים, ולכן לא ניתן להטיל אחריות מלאה על השוכר.
ציטוטים ומקורות (2)
שו"ע חו"מ רכז כט
רמ"א
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:224 מושכר שהוחזר עם פגמים א. התביעה משפחת ר' השכירו הבית שלהם למשפחת ל' לשנתיים. כאשר משפחת ל' פינתה הבית בסוף התקופה השאירו כמה פריטים בבית שלא פינו אותם וגם לא ניקו הבית לשביעות רצון המשכיר ולא צבעו הבית לשביעות רצונו. י' חזר לבית כמה פעמים אח"כ וניקה וצבע אבל גם אחרי כל זה עדיין הבית אינו במצב נקי וצבוע כמו שקיבלו אותו חוץ מנזקים אחרים שנמצאו בבית, עקב כך המשכיר תובע: א. לממש הקנס של 45$ ליום מיום 19 /6 עד סוף החודש. סה"כ 580$ על 13 ימי איחור. ב. מיסים שמירה וארנונא לחצי חדש זה. ג. 2/3 ששלמו לחברת נקיון שהרי קיבל הבית אחרי נקיון של חברת נקיון לפי דרישת השוכר. ד. 3000 ₪ לצבוע החלקים של הבית שהתלכלכו ולא נצבעו כהוגן. ה. נזק לגינה שלא הושקתה כנדרש. ו. תיקון של זכוכית שנשברה. ז. ידית של המקלחת . ח. לפרוץ דלת שנשארה נעולה בלי מפתח. ט. תיקון רשת . הנתבע מסכים לשלם על החלון ואמר שכבר סוכם שהצבע יעשה את זה והוא ישלם. וכן על הטוש. מאידך טוען שניקה הבית לרמת נקיון מקובלת לשוכר שעוזב בית ביישוב המדובר וכן בקשר לצביעה. התביעה של הקנס על האיחור וכן הדרישות לנקיון נראו לו קטנוניות. גם להם היו נזקים בגלל הרטיבות כגון דיסק שנהרס וצריך להשקיע 1500 ₪ להחזיר תמונות משפחתיות. הבית היה ישן והרשתות התפוררו ובגלל זה היה קשה מאד לנקות. ב. הפסק יש לחלק התביעה לשתיים: א. התביעה על הקנס של האיחור. ב. תביעה על הנקיון, הצביעה והנזקים. נדון ראשון ראשון בעז"ה. ג. התביעה של הקנס על האיחור בחוזה, הסעיף שדן בקנס הנ"ל, הוא סעיף 10.1 נאמר שם: "אם יאחר השוכר לפנות את המושכר... כי אז יהיה השוכר חייב לשלם למשכיר סכום בשקלים השווה ל45$...". לפי האמור בסעיף זה יש לקבוע: א. שאין זכר לתשלום עבור ארנונא מיסי ישוב ואגרת שמירה באיחור הנ"ל. ב. יש פער בין הדרישות משוכר כאשר עוזב את הדירה המוזכרים בסעיף 9.2 לבין חלות הקנס. הדרישות מהשוכר הם לעזוב את הבית כשהוא ב"מצב טוב, נקי ותקין ללא נזקים, כשהם מוכנים לשימוש מיידי" אבל הקנס אינו חל על כל הנאמר בסעיף, רק על הפנוי של הבית בלבד כמו שצוטט למעלה "אם יאחר השוכר לפנות את המושכר..." אין זכר לתשלום קנס אם השוכר פינה את הבית אבל השאירו מלוכלך עם נזקים וכו'. ג. גם על עצם דרישת הפנוי יש הבדל בין הסעיפים הנ"ל. לפי סעיף 9.2 השוכר צריך לפנות הבית "לרבות פינוי של כל אדם או גוף הנמצא במושכר" לעומת סעיף 10.1 שדן בקנס נאמר "אם יאחר השוכר לפנות את המושכר" לא נאמר שצריך לפנות המושכר מכל אדם או גוף. יש רק דרישה כללית לפנות המושכר. לאור הנ"ל רואים שיש הבדל בין הדרישה מהשוכר "לכתחילה" לבין המצב שבו יחול הקנס. אע"פ שצריך לנקות וכו' וצריך לפנות הבית מכל אדם או גוף לכתחילה, הקנס הוא רק אם לא פינה הבית באופן כללי. ולכן השוכר יכול לטעון שבזה שפינה את הבית מכל דייריו וגם החזיר החזקה והמפתחות לידי המשכיר הוא קיים הדרישה שבסעיף 10.1 אע"פ שנשארו בבית איזה פריטים ולכן לא חל עליו קנס זה. ד. מעבר לכל הנ"ל התוקף ההלכתי של תנאי זה אינו ברור שבפשטות מדובר באסמכתא היינו תנאי שהוא קנס שאינו תקף אא"כ נעשה בקנין מעכשיו ובבית דין חשוב. ולכן הסעיף אינו תקף על פי ההלכה. ואע"פ שנאמר בסעיף "וכשכר ראוי בגין השימוש במושכר", וא"כ אינו קנס אלא דמי שימוש, וקיימא לן שאין אונאה בקרקעות ולכן יש מקום לומר שהסעיף תקף, מ"מ הרי לפי שיטת ר"ת יש ביטול מקח בקרקעות אם התשלום הוא פי שתיים מן המחיר המקובל וכך פסק הרמ"א חו"מ רכז,כט, וכאן בודאי התשלום הנ"ל על איחסון של כמה פריטים הוא מחיר מופרז ולכן התנאי בטל. סיכום פרק זה אין להטיל על השוכר תשלום עבור האיחור. עכשיו נעבור לחלק השני של התביעה. ד. תביעה לתשלום עבור נקיון וצביעה סעיף 9.2 מסדיר ענין נקיון הדירה ונאמר שם שהשוכר צריך להשאיר הבית ותכולתו ב"מצב טוב נקי ותקין ללא נזקים כשהם מוכנים לשימוש מיידי", סעיף 9.4 מסדיר ענין הצביעה ונאמר שם: "בתום תקופת השכירות מתחייב השוכר לטייח, לסייד, ולצבע את הדירה מחדש בלבן ולהחזיר את המושכר מטוייח, צבוע מסודר ונקי..." בשני סעיפים אלו לא נאמר שהשוכר חייב להשאיר המושכר במצב שבו קיבל אותו, נאמר רק שצריך להחזיר אותו "נקי" ו"צבוע". השוכר טוען שעמד בדרישות המנהג והשאיר הבית נקי וצבוע לפי הענין. מיהו בסיור שעשינו במקום בנוכחות השוכר והמשכיר היה ניכר שהבית אינו נקי לגמרי וגם אינו צבוע באופן שלא רואים הלכלוך מתחת לצבע ויש מקומות שלא צבוע כלל אע"פ שנדרש לכך. ונראה שאע"פ שלא נאמר שצריך להחזיר המקום כמו שקיבל, א"א להתעלם מכך שהבית נמסר לשוכר צבוע ונקי באופן מקצועי. אי לכן נראה שעל השוכר לשלם על נקיון וצביעה הזו, אבל הואיל ולא נאמר שצריך להשאיר המקום נקי וצבוע כמו שקיבל אותו, נראה שנסתפק בדרישה לנקיון וצביעה טובים ברמה של אדם ברחוב ולא באופן מקצועי. קשה להעריך הדבר אבל נראה לחייב השוכר ב15 שעות נקיון של מנקה כאשר שעת עבודה של מנקה שווה 15*30 ₪ =450 ₪ וגם על הצביעה 500 ₪ סה"כ 950 ₪. סיכום פרק זה על השוכר לשלם למשכיר 950 ₪ על הנקיון והצביעה. ה. נזקים אין מחלוקת בין הצדדים בקשר לנזקים שעל השוכר לשלם בעבור תיקון הזכוכית בבית ועל ידית מקלחת ופריצת דלת. אין מחיר מדויק על הנ"ל עדיין. ו. הגינה לא הוכח נזק לגדר החיה, ובנוסף לכך המשכיר לא השקה הגינה מאז שהשוכר עזב המקום, משם ראיה שלא חשש יתר על המידה מן הנזקים שנוצרו. סיכום בקשר לגינה אין לחייב השוכר אא"כ תהיה הוכחה לפנינו על נזק ממשי לגדר החיה. ז. סיכום על השוכר לשלם 950 ₪ על הצביעה והנקיון מעבר לנזקים האחרים המוזכרים למעלה. על השוכר לשלם הנ"ל בתוך 30 יום של אישור פסק זה. על החתום: הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו הרב ברוך פז נושאים בית דין - סדרי דין > קנסות > קנס פיגורים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > אסמכתא > התחייבויות שהן אסמכתא > קנס על איחור בהחזרת המושכר דרכים למתן תוקף לאסמכתא > קנין בבית דין חשוב מכר - קנין > מכר > אונאה במכר > במכירת מקרקעין > ביותר מפלגא > כשהאונאה היא ביותר מפי שתים מהמחיר אונאה במכר > במכירת מקרקעין > "אין אונאה בקרקעות" שומרים - שכירות > שכירות > אונאה בשכירות > בדירה כשהמחיר גבוה פי שתים מהמחיר המקובל ביטול שכירות > עילות לביטול השכירות > אונאה בשכירות > בדירה כשהמחיר גבוה פי שתים מהמקובל אחריות השוכר > נקיון המושכר בעת השבתו > אם חייב להחזיר את המושכר ברמת הנקיון בה קבלו אחריות השוכר > פשיעתו במושכר > לא השקה את הגינה והמשכיר לא חזר להשקותה נזקים למושכר > אחריות השוכר > מקרים שבהם השוכר אחראי > כשלא השקה את הגינה והמשכיר לא חזר להשקותה שטרות > פרשנות > במסמכים > פירוש מצמצם > בחוזה שכירות > בקנס איחור בהחזרת המושכר במסמכים > פירוש מצמצם > בחוזה שכירות > כשלא כתוב שצריך להחזיר את המושכר כמו שקבלו תנאי > תנאי שהוא אסמכתא > תנאי שהוא אסמכתא מקורות שולחן ערוך חושן משפט רכז-רמ - הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכז סעיף כט