ביאור הגר"א חושן משפט 64
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
דאלו לגבותם. ע"ל סי' ס"ו סי"א:
ומיירי. ע"ל סי' קל"ג ס"ב: (ליקוט) ומיירי כו'. ותוס' וש"פ חולקים ע"ז ועש"ך (ע"כ):
(ליקוט) שיש כו'. ב"ב מ"ה (ע"כ):
(ליקוט) במגו דנאנסו. שם ע' ושטרות אף שבועה א"צ ואף היסת א"צ כיון דאין טענת ודאי וכמ"ש בסי' ס"ו סל"ט. ש"ך וה"ה בטענת החזרתי לך אלא שזה מבורר יותר שא"צ שבועה כנ"ל (ע"כ):
ואע"פ. כנ"ל ומיירי כו' ואפ"ה אם תפסם מחיים מהני: (ליקוט) ואע"פ כו'. כן הוכיח מהנ"ל דהא מיירי באין לו מגו וכבר תמהו עליו כל האחרונים דשם מיירי בידוע שחייב לו ועסי' ע"ב סי"ח ואין שום מעליותא לתפיסה מחיים וז"ש הרי"ף וש"פ וש"ע וכ"ז לדינא כו'. שאין נ"מ בזה אלא לדידהו שאין גובין ממטלטלי דיתמי כו' (ע"כ):
דלא כיש. שהם מפרשים הך עובדא בידוע שהיה חייב לה ועסמ"ע וש"ך: