ביאור הגר"א חושן משפט 159
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
עשויים. כן פי' הר"י מיגאש ועבה"ג:
כדי שלא. עסי' קנ"ד ס"ג ואם הוא לחצר אחרת כו':
אע"פ. והשמיט מ"ש בגמ' רבים כי קא מעייני כו' משום דבשביל זה א"צ העדפה רק כ"ש כמ"ש בסי' קנ"ד ס"ג ועמ"ש שם ובגמ' לא אמרו אלא טעם על עיקר המעקה ואעפ"כ כלל אותו בתיבת תמיד כמ"ש בסמ"ע:
ואם הגג. וכ"כ הרי"מ ממ"ש שם ס' א' ועסי' קנ"ד ס"ג:
לפיכך אין. ירושלמי וכ' הרי"מ והא דלא פי' אביי בעשוי לדירה לפי שלא בא כאן לבאר אם יש היזק ראיה שו לא רק לבאר כיצד תיקונו:
וי"א. תוס' שם ד"ה בשני:
ל"ש כו'. גמ' ורצה בזה כלפי' הזה מאי קאמר בס"א אפי' היו כו' ולפי' דוקא רחוקין ולכן כ' ל"ש ר"ל דהרבותא הוא נגד אויר רה"י כמ"ש גמ':
אם האחד. דבזה ג"כ קפידא וצריך גורל ועתוס' דקדושין מ"ב א' ד"ה ובוררין. ור"ת כו':
ואם בא. תוס' ב"ב שם ד"ה מ"ד וע"ש:
אבל אם. גמ' שם:
אם כו'. כנ"ל: