ביאור הגר"א חושן משפט 4

אם רואה. שם בן בג כו': יכול להכותו. שם: אם. שם כ"ח א': אפי'. שם כז ב': והוא שיכול. שם קי"ז א' וכ"מ במ"ק י"ז א' דדוק' ת"ח הלא"ה לא: מ"מ. ב"מ קיג א': אבל אם. שם קטו א': או. שם קיג א' דוקא לביתו או לפתחו: וי"א כו' שגזלו. ב"ק שם בן בג: או רוצה. שם גרגותא: או. שם כ"ח א' שור שעלה כו' וקצותה כו': אבל. ברכות ה' ב': (ליקוט) ודוק' הוא כו' עסי' כ"ו ס"א (ע"כ): מיהו כו'. ב"ק קיז א' לפי פי' המרדכי דמ"ש כל כמיניה דוקא משום שא"י לברר כנ"ל: וי"א. שם כ"ז ב' לפי פי' דוקא אפדנא: (ליקוט) י"א דלא מיקרי כו' דתפיסה לא מיקרי דינא אלא תפיסה שם (ע"כ): (ליקוט) י"א דלא מיקרי עביד כו'. ממ"ש בפ"ט דב"מ אבל אתה נכנס לביתו של ערב לשכר כתף כו' וכבר כתב וי"א דלא אמרי' כו' אבל אם כבר נתחייב כו' ודוחק לומר דשם מיירי לרצונו וצ"ל הא דברכות מפני שלא היה יורד לדין עמו וז"ש ויורד עמו כו' (ע"כ): וכ"ז כו' אבל יחיד. מ"ק י"ז א' ורבים דין ת"ח להם וכמש"ל קידרא כו' ומי יעיד להם שכולם נוגעים: (ליקוט) וכ"ז כו'. כמ"ש בפ"ב דמ"ק בצורבא מרבנן כו' במילתא כו' ר"ל אף שא"י לברר כי א"א לו לברר שהוא טרוד בגירסתו וה"ה לבני העיר כמש"ו כי אינן כו' (ע"כ): (ליקוט) אבל יחיד נגד רבים כו'. כמ"ש בב"ב ק"א שבררו כו' מאן דמתני כו' וערשב"ם שם בד"ה כשאבדה כו' אבל רבים כו' (ע"כ): (ליקוט) והוא מבני העיר. דוקא לענין זה צריך מבני העיר אבל לענין מוחזקין וליתן משכון א"צ ולכן סתם הרב שם וכ"כ ש"ך ופשוט הוא בטעמו (ע"כ): הקהל. ב"ב נ"ה א' ועתוס' שם וגמ' יבמות מ"ו א': וצריך לתת. ב"ב כ"ד ב': ודוקא. שם מ"ש מבור דאמרת כו': ומ"מ כו'. שם קידרא כו': וכ"ז כו'. שם ח' א' וא"א לומ' מוהרקיי' בטפסא כו' בזה: ומותר. גטין פ"ח ב':