נסע לאחור ופגע בילדה

אחר
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

התובע, אבי ילדה, תבע את הנתבע, נהג רכב, בעקבות פגיעת הילדה כאשר הנתבע נסע לאחור. הילדה יצאה מרכב אחר ועמדה בכביש, והנתבע, שנסע לאחור, פגע בה וגרם לה פציעה. הילדה אושפזה ביום אחד ונשארה בבית חמישה ימים. התובע תבע 6,100 ₪ עבור הוצאות רפואיות, נסיעות, ביטול ימי עבודה וניכיון. הנתבע טען שהילדה הייתה אשמה בהתאמה לקביעת בוחן התנועה. בית הדין קבע שהאחריות על הנתבע שכן על נוסע לאחור מוטלת האחריות בראשונה. בית הדין חייב את הנתבע בתשלום של הוצאות רפואיות מסוימות וביטול ימי עבודה של ההורה, אך דחה חלק מהתביעות כגון דמי משרד עו"ד והוצאות בית משפט. הפסק ההתחלתי קובע תשלום של 2,650 ₪, ובפסק הסופי הנתבע חייב לשלם עוד 700 ₪ עבור עוגמת נפש וביטול נסיעות.

סכומים כספיים

compensation
one_time
650
compensation
one_time
2,000
compensation
one_time
500
compensation
one_time
200

עובדות

לפני כשנתיים, נסע הנתבע (מר ב') לאחור בלילה כשרכב של צד ג' עלה מלמטה. בנסיעתו לאחור, התקרב הנתבע לרכב זה כאשר ילדה (בת התובע) יצאה מרכב ג' ועמדה בכביש סמוך לדלת האחורית. הנתבע פגע בילדה והדלק שלה נמחצה לרכב. כתוצאה מכך, הילדה סבלה מפגיעת רכמות וכאבים במותניים. היא אושפזה בבית חולים ליום אחד, ובעקבות כך שהתה בבית חמישה ימים ולא הלכה ללימודים. לאחר מכן נסעה עם הוריה לביקורת רפואית. לרכב של הנתבע לא היה ביטוח חובה. התובע לא קיבל הודעה מהנתבע על התאונה. בתחילה פתח התובע תיק בבית משפט, אך לאחר חצי שנה, אביו של הנתבע פנה לו וביקש לבטל את התביעה בבית משפט ולהגיע לדין תורה.

החלטה

בית הדין קבע שהאחריות על הנתבע בשל עובדה שנוסע לאחור חל עליו חיוב להקפיד על ביטחון בפרט. הנתבע לא הכחיש את עצם הנסיעה לאחור והימצאות הילדה בשטח. בית הדין חייב את הנתבע בתשלום הוצאות רפואיות הקשורות ישירות לפגיעה (אמבולנס) וביטול ימי עבודה של ההורה, אך דחה תביעות אחרות. בחלק מההוצאות הנלוות (כמו נסיעה לבית חולים), בית הדין קבע שלמרות שלפי גדולי הפוסקים אלו נחשבות 'גרמא' וחבות מתחייבת, בנסיבות המקרה בשל רשלנות מסוימת מצד הפוגע, חייב לשלם. בית הדין התקן פסק ביניים שלפיו הנתבע שילם 2,650 ₪ (עבור אמבולנס 650 ₪ וביטול ימי עבודה 2,000 ₪) תוך שבוע ימים. בפסק הסופי, חייב הנתבע לשלם עוד 500 ₪ עבור עוגמת נפש של הילדה (עובדה שהיא אינה יצורת חיוב ממוני, אך בית הדין מצא לנכון לפצות) ו-200 ₪ עבור נסיעות לרפואה. בסך הכל: 3,350 ₪.

נימוקים

בית הדין קבע שעל הנוסע לאחור מוטלת אחריות בראשונה, בהתאם למקובל במדינה. הנתבע לא הכחיש את עצם הנסיעה לאחור ואת היות הילדה בשטח, ולפיכך האחריות חלה עליו. לגבי הוצאות ריפוי: בית הדין ציטט את פתחי חושן (נזיקין פ' י"א סע' י"ד), אשר קובע שהוצאות ריפוי הן על המזיק אבל הוצאות נלוות כמו נסיעה לבית חולים נחשבות 'גרמא' שעבורה אין חיוב בדיני אדם. אולם בנסיבות המקרה, בעטיו של רשלנות מסוימת מצד הפוגע, בית הדין מצא לנכון לחייב (וביחס לשמים יש חיוב). לגבי ביטול ימי עבודה של ההורה: בית הדין קיבל טענה זו מפני שהיה חיוב בדיני שמים. לגבי עוגמת נפש (צער נפשי) של הילדה: בית הדין קבע שלפי ההלכה אין חיוב בממון, אך מצא לנכון לפצות לפחות ב-500 ₪ כדי לצאת ידי שמים. התובע דחה את תביעת המשרד של עו"ד (800 ₪) משום שביצע את זה מרצון עצמו ללא הצהרה מפורשת שאינו מוכן להגיע לדין תורה. דמי בית הדין לפתיחת תיק חלים על הפותח בלבד.

טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:99 נסע לאחור ופגע בילדה תשע"ב/1 התובע: מר א', אבי ילדה שניזוקה. הנתבע: מר ב', נהג הרכב. בנושא: נזקי פגיעה בילדה. טענות הצדדים: התובע – אבי הילדה: לפני כשנתיים נסע הנתבע "ברוורס" בלילה כשהרכב של ג' עולה מלמטה ובו נסעה בתי, בנסיעתו הוא התקרב לרכב של ג' כשהילדה יצאה ממנו ועמדה בכביש סמוך לרכב אצל הדלת האחורית, ונמחצה לרכב. כתוצאה מכך הייתה פגיעת רקמות וכאבים במותניים, נסעה לבית חולים ואושפזה ליום אחד, ואחר כך שהתה בבית חמישה ימים ולא הלכה ללימודים, לאחר מכן נסענו לביקורת. לרכב הפוגע לא היה ביטוח חובה. פניתי לעו"ד ופתחתי תיק בבית משפט, כעבור חצי שנה פנה אלי אביו של הפוגע וביקש שאבטל את התביעה בבית משפט ואתבע בדין תורה וכך עשיתי. אני תובע 6,100 ₪: 250 ₪ עבור נסיעות אם הילדה לבית חולים. 650 ₪ עבור אמבולנס, תביעת בית דין 250 ₪, אגרת בית משפט 800 ₪, פיצוי מחלה בסך 1500 ₪ שהיתה בבית ולא הלכה לאולפנא, ביטול זמן שלי שלא הייתי בעבודה 3 ימים סך 2,000 ₪ (לפי תעריף שאני מקבל עבור שעה 90 ₪) וכן עבור 2 נסיעות למעלה אדומים. הוא לא הודיע לי כלל שהיתה פגיעה בבתי. הנתבע: בוחן תנועה קבע שהילדה היתה אשמה, כך אמר בוחן התנועה (לא הביא אישור בכתב על זה). נסעתי לאחור ושמעתי צעקת עצור מג' ועצרתי, הילדה עמדה בחוץ והדלת היתה פתוחה ואני לא פגעתי בדלת. יכול להיות שהיה מגע. אני השארתי פרטים אצל ג' (אחר כך התברר מעדותה שמסר רק מספר טלפון ולא יותר). ע"כ עיקר הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות. פסק ביניים: בית הדין נתן פסק ביניים שהפוגע ישלם עבור אמבולנס וביטול ימי עבודה בסך הכל 2,650 ₪ תוך שבוע ימים. בירור הדין לאחר העיון בנושא, בית הדין בא לכלל מסקנה זו. אחריות הפגיעה לפי המקובל במדינה שמי שנוסע לאחור עליו מוטלת האחריות בראשונה. הנתבע לא הכחיש את עצם הנסיעה לאחור והיות הילדה בשטח ולכן סבור בית הדין שהאחריות היא עליו. דמי ריפוי לפי ההלכה הוצאות ריפוי זה על המזיק, אומנם הוצאות נלוות כמו נסיעה לבית חולים לפי דעת גדולי הפוסקים זה גרמא (עיין פתחי חושן נזיקין פ' י"א סע' י"ד), ואינו חייב בדיני אדם, אבל בית הדין מוצא לנכון בנסיבות הקיימות שהיות והיתה רשלנות מסוימת מצד הפוגע כן לחייב, היות ובלאו הכי בדיני שמים ישנו חיוב. עגמת נפש אמנם ביחס לביטול ימי מחלה אצל הילדה, היות והיא אינה עובדת, זה לא שייך. אלא יש לה עגמת נפש גדולה, לפי ההלכה על סוג זה של צער אין חיוב תשלומים בממון, אבל סבור בית הדין שמן הראוי לפצות את הילדה לפחות בסכום של 500 ₪. מה שהתובע הוציא עבור פתיחת תיק בבית משפט סך 800 ₪, היות והוא עשה את זה על דעת עצמו אין לחייב את הצד השני, אלא אם כן היה מצהיר בגלוי שאינו מוכן ללכת לדין תורה. כמו כן יש לשלם עבור הנסיעות פעמיים למעלה אדומים סך 200 ₪. בנוגע לדמי פתיחת תיק בביה"ד, מי שפותח תיק הוא זה שמשלם תמיד ואין לחייב את הנתבע. לסיכום: על הפוגע להוסיף עוד 500 ₪ עבור עוגמת נפש של הילדה, ועוד 200 ₪ עבור דמי נסיעות, בנוסף על 2650 ₪ שכבר שילם. על הפוגע לשלם את הסכום הנ"ל תוך שלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים. במידה וזה לא מתבצע יהיה רשאי התובע לגשת לחברת קרנית ולתבוע את מה שהוא דורש. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים בית דין - סדרי דין > בית דין > סמכויות וחובות > עשיית פשרה > מקרים שיש לעשות בהם פשרה > נהג שנהג ברשלנות והזיק בית דין - סדרי דין > סדרי דין > הוצאות המשפט > שמוטלות על התובע פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > שלושים יום פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > שבוע הוצאות המשפט > הטעם שאין בעל דין חייב בהוצאות יריבו חיובים שלא מן הדין > לצאת ידי שמים > בנזיקין > מזיק בגרמא נזיקין > גרמא בנזיקין > מעשים שהם גרמא בנזיקין > מניעת רווח > מעשים שיש בהם מניעת רווח > גרם ביטול ימי עבודה של הורה כשפגע בילד מעשים שהם גרמא בנזיקין > גרם להוצאות > חבל וגרם להוצאות על פינוי באמבולנס נזיקין > חובל בחבירו > הוכחת ההכאה > נסע לאחור והזיק נזיקין > תאונות דרכים > בנסיעה אחורנית > בנסיעה אחורנית נזיקין > תשלומים בנזיקין > דמי ריפוי > הוצאות אמבולנס דמי שבת > ימי בטלה של הורה של ילד שנפגע על ידי רכב שנסע לאחור עוגמת נפש > בחבלה עוגמת נפש > שאינה יוצרת חיוב ממוני דמי ריפוי > דמי ריפוי דמי שבת > בקטן שאינו עובד עוגמת נפש > חיוב בעוגמת נפש

פסקים קשורים