בדיקת הצפה בגין תיקון רטיבות

התקבל חלקית
אחר
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

התובע בעל דירה תחתונה וההנתבע בעל דירה עליונה עם מרפסת גדולה. לאחר שהתובע הרחיב את דירתו ושינה את מערכת הניקוז, חלה הצפה גדולה במרפסת של הנתבע וגרמה לנזקים. הנתבע ביצע תיקונים וניקוז חדש. התובע ביקש לחייב את הנתבע לאפשר בדיקת הצפה ובמקרה של כשלון - לבצע איטום יסודי. בית הדין קבע כי על הנתבע חלה חובת תיקון המרפסת, אך התחתון ישא ב-1/3 מההוצאות בהתאם למנהג המדינה. אין להכריח את הנתבע לבצע בדיקת הצפה מכיוון שהמנהג בעניין זה אינו ברור. במקרה של חדירת מים בעתיד, הנתבע ישא ב-2/3 מהוצאות התיקון. התובע חייב לשלם 200 ₪ בגין השתתפות בהוצאות פתיחת הניקוז.

סכומים כספיים

other
one_time
200
property
0

עובדות

התובע בעל דירה תחתונה בבניין משותף. הנתבע בעל דירה עליונה עם מרפסת גדולה מעל דירת התובע. התובע הרחיב את דירתו - חלק בהסכמה וחלק ללא הסכמה ללא רשיון. כתוצאה מהרחבה שינה התובע את מערכת הניקוז. לאחר שנים אירעה הצפה גדולה במרפסת הנתבע כנראה עקב תקלה במערכת הניקוז. ההצפה גרמה לנזקים בדירת הנתבע וגם לרטיבות קשה בדירת התובע - חלקה בחלק ההרחבה וחלקה בחלק קודם. הנתבע ביצע ניקוז חדש ואיטום חריצים. לאחר עונת גשמים לא נמצאה נזילה מהמרפסת, אך התובע טען שאין ודאות בגין סילוק שלג על ידי הנתבע.

החלטה

1. על הנתבע חלה חובת תיקון המרפסת בהתאם למנהג המדינה הרווח. התחתון ישא ב-1/3 מההוצאות. 2. אין להכריח את הנתבע לאפשר בדיקת הצפה מכיוון שהמנהג אינו ברור בעניין זה. 3. במידה ויחול נזק בעתיד מחדירת מים, הנתבע ישא ב-2/3 מהוצאות התיקון והתובע ב-1/3. 4. איחור בתיקון מחמת הנתבע יחייב אותו לשאת בכל הנזקים. 5. לחילופין, הנתבע רשאי לקבל את הצעת התובע לתקן בשותפות שווה בשווה מיידית. 6. התובע חייב לשלם 200 ₪ בגין השתתפות בהוצאות פתיחת הניקוז. 7. תביעות הצדדים לגבי נזקי מים בעבר וגם תביעות הוצאות משפט נדחות.

נימוקים

בדבר חובת תיקון המרפסת: נמצא בתשובת הריב"ש סי' תקי"ז שמי גשמים החודרים מעליון לתחתון, על התחתון לתקן, מכיוון שהמים הפקר ואינם שייכים לעליון. אך יש סתירה בדברי הרמ"א בחו"מ סי' קסד. הבאור היטב ונתיבות פתרו כי אם העליון פושע באי-תיקון גגו, מחויב לתקן את התקרה, ואם גגו תקין - על התחתון לתקן. בנידון זה העליון אינו פושע כי אין גג למרפסת. אך כמו בהוצאות גג ומעלית המשותפות, חלים המנהגים. מנהג רווח מחייב את העליון באחריות תקינות המרפסת. בדבר בדיקת ההצפה: אף שחוות דעת המהנדס ממליצה על בדיקה, היא אינה חיובית אלא רק אם שני הצדדים מסכימים. מנהג המדינה אינו ברור בעניין זה, ולפיכך אין לחייב. בדבר נזקי מים: לא הוברר אם הסתימה נבעה משינוי הניקוז של התובע. כל צד שניזק הוא בגדר "המוציא מחברו עליו הראיה". נזקי מים בגדר בור המזיק ופטור על נזקי כלים. אך חובת פתיחת הניקוז חלה על שניהם כיוון שהצנרת באחריות שניהם. בדבר הוצאות משפט: בשו"ע חו"מ סי' יד' סעי' ה' - המתחייב בדין אינו חייב לשלם הוצאות ליריבו.

ציטוטים ומקורות (16)

תשובת הריב"ש סי' תקי"ז
רמ"א בחו"מ סי' קנה' סעי' ד'
רמ"א בחו"מ סי' קסד' סעי' א'
תשובת הריב"ש סי' תקי"ז
שו"ע חו"מ סי' יד' סעי' ה'
שו"ע חו"מ סי' יד' סעי' ה'
תשובת הריב"ש סי' תקי"ז
רמ"א בחו"מ סי' קנה' סעי' ד'
רמ"א בחו"מ סי' קסד' סעי' א'
שו''ע חו''מ סי' יד' סעי' ה'
תשובת הריב"ש סי' תקי"ז
רמ"א בחו"מ סי' קנה' סעי' ד'
ב"ח והסמ"ע סתירה מדברי הרמ"א בחו"מ סי' קסד' סעי' א'
בבאר היטב סי' קנ"ה ס"ק י"ג
בנתיבות סי' קס"ד ביאורים ס"ק ב'
שו''ע חו''מ סי' יד' סעי' ה'
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:274 בדיקת הצפה בגין תיקון רטיבות התובע: א, בעל הדירה התחתנה הנתבע: ב, בעל הדירה העליונה עובדות וטענות הצדדים גרים בבנין משותף ומעל דירת התובע ישנה מרפסת גדולה של הנתבע. במהלך השנים הרחיב התובע את דירתו, חלק מההרחבה נעשתה בהסכמת השכנים כולל הנתבע, וחלק ללא הסכמת הנתבע וללא רשיון כחוק. כתוצאה מההרחבה נאלץ התובע לבצע שינוי במערכת הניקוז העוברת בתוך ביתו. תקופה ארוכה לאחר ההרחבה אירעה הצפה גדולה במרפסת הנתבע, כנראה עקב תקלה במערכת הניקוז אשר מנעה יציאת מי הגשמים כראוי, הצפה זו גרמה לנזקים בדירת הנתבע, וכן לרטיבות קשה בדירת התובע, חלקה בחלק ההרחבה, וחלקה בחלק שלפני ההרחבה, לפתרון הבעיה ביצע הנתבע ניקוז חדש, וכן איטום חריצים. בשלב זה פנו הצדדים לבית הדין והתובע ביקש לחייב את הנתבע לאפשר לו לבצע בדיקת הצפה, ובאם יתברר שהאטום אינו תקין דורש לבצע איטום יסודי ע''י פרוק מרצפות והחזרתן. בית הדין קבע כי יש להמתין לעונת גשמים כדי לוודא אם הניקוז החדש מספיק, וכן ביקש מאת התובע חוות דעת מהנדס. לאחר עונת גשמים התברר שאין נזילת מים מהמרפסת ואף בימי השלג לא הייתה חדירת מים, אולם לטענת התובע הנתבע מיהר להסיר את השלג, ולפיכך אין ודאות שהמרפסת אטומה כנגד מי שלגים לטענתו. התובע דורש לבצע בדיקת הצפה על חשבונו, ולחילופין מוכן בדרך הפשרה אם הנתבע יסכים לתיקון יסודי מיידי כדי לסיים את הפרשה, להשתתף שווה בשווה עם הנתבע בהוצאות. הנתבע דוחה את דרישת התובע לביצוע בדיקת הצפה, הנתבע מוכן לבצע תיקון יסודי מיידי, ובלבד שחשבון ההוצאות יוטל כולו על התובע. הנימוקים: והנה בבואנו להוציא פסק דין בנידון זה יש עלינו לברר כמה שאלות הלכתיות כדלקמן: 1. מי גשמים ושלגים שיורדים ממרפסת עליון לדירת תחתון על מי מוטלת חובת התיקון. 2. האם מחויב העליון לוודא שאיטום המרפסת תקין ע''י ביצוע בדיקת הצפה. 3. דיני נזקי מים. 4. דיני הוצאות משפט. על מי מוטלת חובת תיקון המרפסת? בתשובת הריב"ש סי' תקי"ז מבואר שמי גשמים החודרים מעליון לדירת התחתון , על התחתון שהוא הניזק לתקן, מכיון שמי הגשמים אינם שייכים לעליון אלא הינם הפקר. וכן פסק הרמ"א בחו"מ סי' קנה' סעי' ד'. והנה אע"פ שהקשו שם הב"ח והסמ"ע סתירה מדברי הרמ"א בחו"מ סי' קסד' סעי' א' שכתב וז"ל: "שכל צרכי הגג על העליון לתקן" ראה בבאר היטב סי' קנ"ה ס"ק י"ג ובנתיבות סי' קס"ד ביאורים ס"ק ב' מה שכתבו ליישב, והעולה מדבריהם דאם העליון פושע באי תיקון גגו מחויב העליון לתקן את התקרה, ובאם אינו פושע וגגו תקין על התחתון לתקן את התקרה. ולפי"ז בנידון דידן העליון פטור כיון דמעיקרא אין גג למרפסת מה פשעו ומה חטאתו, ועל התחתון לבדו לתקן את התקרה. ברם כפי שבהוצאות הגג והמעלית שהם משותפים לכל הבניין אזלינן בתר מנהג המדינה ואמדינן דעל דעת כן נשתתפו שבחיובים יהיו כפי מנהג המדינה, הוא הדין בתקרה המשותפת לעליון ולתחתון ואמרינן שהיה בדעתם להתחייב כפי מנהג המדינה וכן נראה לעיקר, ודלא כמי שכתב לחלק בין דבר משותף לכל הבניין לבין דבר המשותף בין שני דיירים בלבד. לפי בירור שערך בי"ד נראה שמנהג רווח שהעליון אחראי על תקינות המרפסת. ולפיכך להלכה על העליון לתקן את התקרה והתחתון ישא ב- 1/3 מההוצאות. השתתפות התחתון נפסקה מכמה טעמים: 1. יש מי שכתב שבדבר משותף רק לשני שכנים אין בזה דין לילך אחר המנהג. 2. כיון שמהתיקון הזה יהנה התחתון אף בחלק ההרחבה שנעשתה שלא לפי תנאי רשיון, ובזה אין מחויב העליון לדאוג שלא תגיע לשם רטיבות. האם מחויב העליון לבצע בדיקת הצפה מנהג המדינה מחייב כל שכן בבנין משותף לאפשר לניזק לתקן את הדרוש ואפי' התיקון ברשותו. אולם בנידון דידן לא הוברר מנהג המדינה בזה , ואף שבחוות דעת המהנדס יש המלצה לבצע בדיקת הצפה, אולם מנסחו משמע שאין מחויבות אלא המלצה אם שני הצדדים מסכמים, ולפיכך אין לחייב את הנתבע לאפשר בדיקת הצפה כאשר המנהג אינו ברור לחייב. בנידון זה אין לדון מבחינה הלכתית כיון שכל יסוד חיוב העליון אינו מצד הדין אלא מצד מנהג המדינה, וכל שהמנהג אינו ברור אין עילה לחייבו. דין נזקי מים בנידון דידן לא הוברר אם הסתימה בניקוז שגרמה לנזקים הייתה כתוצאה משנוי מערכת הניקוז שביצע התובע, לפיכך כל צד שניזק מההצפה הוא בגדר המוציא מחברו עליו הראיה, ואין לחייב אחד מן הצדדים בנזקי השני, ועוד אף אם היה מוכח שצד כלשהו אשם בסתימת הניקוז היה נראה לפטור, דנזקי מים הוי בגדר בור המזיק ופטור על נזקי כלים. אולם חובת פתיחת הניקוז החדש חלה על שני הצדדים כיון שצנרת הניקוז באחריות שניהם, וכיון שיש ספק אם יש אשם בסתימה חובת שניהם לתקנה, ולפיכך על התחתון להשתתף בסך 200 ₪ בהוצאות שהוציא הנתבע על פתיחת הניקוז. הוצאות משפט בשו''ע חו''מ סי' יד' סעי' ה' נפסק: "המתחייב בדין אינו חייב לשלם לשכנגדו יציאותיו". וכתבו האחרונים דאף לצאת ידי שמים אינו מחויב, ולפיכך כל צד ישא בהוצאותיו. פסק דין הנתבע אינו מחויב לאפשר בדיקת הצפה אף אם התובע מוכן לשאת בהוצאות הבדיקה. במידה ותהיה בעתיד חדירת מי גשמים או מי שלגים מהמרפסת של הנתבע לתוך דירתו של התובע, מחויב הנתבע לתקן את הטעון תיקון, ובחשבון ההוצאות ישא הנתבע ב- 2/3 מההוצאות, והתובע ישא ב- 1/3 מההוצאות. איחור בתיקון שיגרם מחמת הנתבע יחייב את הנתבע לשאת בכל הנזקים שיגרמו לדירת התובע. לחילופין יש בידי הנתבע לקבל את הצעת התובע לתקן את הטעון תיקון במרפסת בשותפות שווה בשווה ובתנאי שהתיקון יתבצע מיידית כדי להביא לסיומה של הפרשה, באם הנתבע אינו מקבל הצעה זו של התובע נשאר סעיף 2 בפסק הדין בתוקפו. התובע מחויב לשלם לנתבע סך 200 ₪ השתתפות בהוצאות פתיחת הניקוז שנעשה ע''י הנתבע. תביעות הצדדים לגבי נזקי מים שאירעו בעבר וכן תביעות הוצאות משפט נדחות. הרב יעקב ורהפטיג שליט''א הרב יגאל צפירה שליט''א הרב יהושע קולר שליט"א נושאים בית דין - סדרי דין > בית דין > סמכויות וחובות > עשיית פשרה > גובה הפשרה > חיוב שליש כשיש דעות המחייבות בית דין - סדרי דין > סדרי דין > הוצאות המשפט > שאין לחייב את החייב בדין בהוצאות יריבו בית דין - סדרי דין > ראיות > נטל ההוכחה > במנהג נטל ההוכחה > בנזיקין > בנזקי שכנים חזקה (מוחזק - השערה משפטית - ראיה) > חזקה (מוחזק) > הוצאה מהמוחזק > בספק מציאותי הוצאה מהמוחזק > הצורך בראיה ברורה הוצאה מהמוחזק > "המוציא מחברו עליו הראיה" מהנה חברו > עשית עושר ולא במשפט > המהנה את חברו > המתקן את שחייב יחד עם שאינו חייב מנהג > הוכחתו > ספק בקיומו של מנהג מנהג > תוכן מנהגים > בשכנים > תשלום על הוצאות המשותפות לכל הבניין בשכנים > תשלום על תיקון תקרה משותפת בשכנים > לאפשר לשכן בבניין לתקן את הדרוש בשכנים > אם שכן בבניין חייב לאפשר בדיקת הצפה נזיקין > בור > תולדות הבור > נזקי מים נזיקין > נזקי שכנים > בבית ועלייה > מים החודרים מעליון לתחתון > אין על העליון אחריות בבית ועלייה > מים החודרים מעליון לתחתון > מתי יש על העליון אחריות מי גשמים ושפכים > חובת המזיק לסלק את הנזק > בבית ועלייה מי גשמים ושפכים > חובת המזיק לסלק את הנזק > כשהנזק אינו בא מחמת תשמישו מנהג בנזקי שכנים > הליכה אחר המנהג מנהג בנזקי שכנים > הליכה אחר המנהג הוכחת הנזק > ספק אם הנזק נבע מפעולת המזיק מנהג בנזקי שכנים > אחריות על פי המנהג במקום ספק הוכחת הנזק > נטל ההוכחה מקורות שולחן ערוך חושן משפט א-כז - הלכות דיינים סימן יד סעיף ה קנג-קנו - הלכות נזקי שכנים סימן קנה סעיף ד קנז-קע - הלכות שותפות בקרקע סימן קסד סעיף א

פסקים קשורים