ביאור הגר"א אבן העזר 51
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
איש כו'. ממש"ש לא בשטרי פסיקתא כו' ושם הם בעצמם שפוסקים. מ"מ וכ"מ:
ואין חילוק כו'. דדוקא באב חילקו משום איקרובי דעתא כו' וראיה דהא במתני' שם בנשואין שניים ושם במתנית' ניסת לאחר כו' וה"ה בדידיה:
ודוקא בדברים כו'. כמ"ש צ' א' קטן שהשיאו כו' שע"מ כן כו' הלא"ה לא ודוקא מנה ומאתים כו' ונמי אין חוששין שמא נתרצה הבן כמ"ש ברפ"ב דקדושין וע' בהג"מ סי' כ"ח:
והוא שיהיו כו'. רמב"ם וכמ"ש בח"מ סימן ס' אבל בע"ה חולק ע"ז וע' הגמ"ר:
לפיכך כו'. כן פי' הרמב"ם ויש בזה שיטות אחרות:
בין קטנה כו'. גמרא שם:
וי"א דבעינן כו'. עתוס' שם ק"ט א' ד"ה תשב כו' ובקדושין ס' ב ד"ה הן כו':
וכן אם כו'. עתו' דכתובות נ"ג א' ד"ה השתא כו':
וי"א כו'. ממ"ש כמה אתה כו':
הדברים כו'. במתני' שם מתו בנותיהן כו' ובגמרא שם בשקנו מידו וכנ"ל בש"ע ודברים אלו לא כו':
אבל אם כו'. משום דהוי קנין אתן ועמש"ש:
וכל הדברים כו'. כמ"ש הרי"ף ורא"ש וש"פ בפ"ד דב"מ בשם ירוש':
וכן בעשיר כו'. גמרא שם:
החתן כו'. מתני' בפ' ג"כ כו' אין כותבין כו' ומוקמינן בכתובות וקדושין שם בשטרי פסיקתא: