ביאור הגר"א חושן משפט 315
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
שכירות כו'. ב"ק ע"ט ב' ב"מ צ"ט ב'.
ואין כו'. דאונאה דשכירות הוא מטעם מכירה כמש"ש נ"ו ב' ועסי' רכ"ז סל"ב וז"ל נ"י שם הלכך נקטינן מהכ' דשכירות לענין חונאה כמכירה היא וכיון שכן בדבר המטלטל כו' אבל בקרקע ועבדים ושטרות כיון שאין במכירתן אונאה אף בשכירות כו' ושם סל"ד שכרו כו' אלמא דאין אונאה לשכירות:
כשם כו'. עבה"ג בשם הרמב"ם ודלא כתוס' שם והאי כו' וי"ל כו' וז"ל נ"י שם והא דאמרינן שכירות מכירה ליומא היינו לענין שישתמש בו כל ימי שכירות אבל גוף הדבר אינו קנוי כלל ולהכי אמרינן בפ"ק דע"ז כו' כיון דגוף שלו קרינן ולא תביא כו' ובזה מתורץ קושית ב"י על הרמב"ם בסי' שי"ג ס"ג שכ' שחצירו של כו' והקשה דהא שכירות ליומא ממכר הוא כנ"ל. לח"מ:
אא"כ כו' עסי' רכ"ז ס"א לפיכך האב כו' ושם ס"ג עבר האב כו':
השוכר כו'. דקי"ל כר"נ ק"ב ב' ק"ג א' דקרקע כו' ואע"ג דאמרינן שם ק"י א' הכא מילתא כו' היינו בכבר אכל כמש"ו שם ואטרוחי ב"ד כו'.
ראובן כו' כי כו'. כמש"ש ע"ו ב' דתניא השוכר את האמונין והטעו כו' אבל הלכו חמרים כו' וההיא ודאי בלא קנין ממש"ס ברישא אין להם זע"ז כו' וכן כל הסוגיא שם וביבמות ק"ו א' בת חמוה דר"פ כו' א"ל הב לה ופי' לאו מדין תנאי דאין כופין לקיים את התנאי אלא אם לא יקיים יתבטל המעשה אלא מדין שכירות כי אין תנאי בחליצה והמעשה קיים ואי לאו משום דמשטה כו' כמו בורח היה חייב ועריב"ש סי' תע"ו: