ביאור הגר"א חושן משפט 374
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
הגוזל כו'. כרב דטרחו שם אמוראי אליביה ר"ה וחייא ב"ר ור"פ וע"ז ור"א וסוגיא דשם ע"ב ב' דלא כר"ה גאון שפ' דלא כוותיה ואמר דרב אזיל לשיטתו שם ט"ז ב' דרב כר"מ ועתוס' שם בד"ה מה שאירש כו' וכ' הרי"ף ורא"ש שחזר בו רה"ג ומ"ש תוס' שם ד"ה בההיא כו' ר"ל דבכה"ג קני בדשב"ל כמש"ש הכא כו':
או ביד כו'. כר"א דסוגיא שם כוותיה להכי טרח וארצי כו' ועד אימת כו' ובלא"ה קי"ל בכ"מ כר"א וערא"ש:
וי"ח כו'. רש"י שם ד"ה זבנה כו' וכ"ד ש"פ: (ליקוט) וי"ח וס"ל כו'. אבל ממש"ש דמית גזלן כו' מ' כדברי הרמב"ם וש"ע אבל תוס' שם בד"ה דמית כו' דחקו בזה ע"ש (ע"כ):
וכ"ז כו'. תוס' שם ד"ה חזר כו' וכ"כ ש"פ דהא לא שייך הני טעמי דמר זוטרא ורב אשי דהא ידע שגזולה: (ליקוט) וכ"ז כו'. דבהכיר בה לא שייך למימר ניחא ליה דליקום ולא ניחא ליה דלא לקרייה כו'. נ"י שם וש"פ (ע"כ): (ליקוט) וכ"ז כו'. עמ"ש בסי' שעג ס"א שהרמב"ם ובה"ת חולקין ע"ז (ע"כ):
נתנוה כו'. דקי"ל כדברי המיקל כמ"ש בפסחים וחולין ובדיני ממונות אזלינן בתר קולא דמוחזק:
וי"ח כו'. דס"ל דאין לוקח מוחזק דהוי כאלו לא מכרו לו כלל עדיין כמש"ש דלא קני אלא בלקיחתו מנגזל כמש"ש וזה שאמרו שם ירושה ממילא כו' ואי לא זוזי כו' ותלינן בסתמא בחזקת הגזלן: