ביאור הגר"א חושן משפט 398
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וכן כו' ומיהו כו'. כמ"ש בסי' שעח ס"ו:
הזיק כו'. מח א':
או לשורו. מתני' מז ב':
דינו כו'. פלוגתא דר"ט ורבנן בספ"ב וקי"ל כחכמים:
תם כו'. כמ"ש בסי' תה ס"א:
אם כו'. גמ' שם טעמא כו' ואף תוס' מודי בזה שהם פ' כתי' דרבא כמ"ש בהג"ה:
ואם כו'. דקי"ל כשמואל בדיני:
וי"א כו'. כרבנן דסוגיא כוותייהו ועתוס' מח ב' ד"ה ושמואל כו' וד"ה טעמא כו' כולה כו' ר"ל אבל לרבא לרבי אפי' ברשות חייב דלא כהס"ד לעיל ולכן אוקמה רבא למתני' כרבנן וז"ש תוס' בד"ה הנ"ל ואי כר' אפי' כו' אבל רב אלפס הביא הא דרבא וס"ל דאפי' לר' אלא שרוצה לאוקמי מתני' אף כרבנן וכחד תנא ומ"מ ק' א"כ לוקמיה ברייתא רישא וסיפא כר'. הרא"ש וז"ש בש"ע אם הכניסו כו'. לרי"ף לכ"ע ולתוס' לרבא אליבא דרבנן:
ודוקא כו'. מ"ז ב' בעיא דלא איפשיטא ולקולא ועתוס' שם ד"ה אז כו' ומדברי הרא"ש והטור והרב מ' כתי' הראשון של תוס' אבל הא"ז והג"א פ' כתי' הב' וכ"פ יש"ש: