סיכום
תביעת חברה נגד מסעדה על אי כיבוד שובר אוכל בסך 500 שקל. התובעים רכשו שובר בטלפון עבור לקוח שלהם, אך כאשר הגיע הלקוח למסעדה, השובר לא נמצא בקופה. נאלץ הלקוח לשלם שנית עבור האוכל, וחלה עוגמת נפש. ביה"ד קיבל את גירסת התובעים, קבע כי הנתבעים אחראים להחזיר את התשלום של 500 שקל אך לא קיבל את התביעה בגין עוגמת נפש בגלל היעדר הוכחות. ביה"ד חייב את הנתבעים בתשלום 500 שקל החזר עקרון ו-200 שקל החזר אגרת ביה"ד.
עובדות
בתאריך 26.9.2018 רכשו התובעים (בטלפון) שובר למסעדה בסך 500 שקל עבור אחד מלקוחותיהם. הנתבעים הודיעו להם כי השובר נמצא ומוכן לשימוש בקופת המסעדה. בהגעת הלקוח למסעדה, השובר לא נמצא בקופה. כתוצאה מכך, הלקוח / התובעים נאלצו לשלם שנית עבור האוכל ונגרמה להם אי-נעימות כלפי הלקוח. התובעים בקשו בתחילה להחזר הכסף אך נתקלו בקשיים מצד הנתבע. הוצע להם פיצוי בצורת קינוח חינם אך דחו הצעה זו.
החלטה
ביה"ד קיבל את גירסת התובעים ופסק כי הנתבעים אחראים. ביה"ד קבע כי אין להאשים את הנתבעים בגרימת נזק במזיד אלא בשוגג. ביה"ד דחה את התביעה בגין עוגמת נפש מטעם היעדר הוכחות ממשיות לגבי קיום ושיעור הנזק. ביה"ד קבע כי אין סיבה לחייב את התובעים לקבל שובר חדש בתמורה לכסף.
נימוקים
ביה"ד קבע כי בהסתמך על החומר שהוצג בפניו, כולל הקלטה ששומעה הצדדים, יש לקבל את גירסת התובעים. אמנם הנתבעים ערערו בכתב הגנה ראשוני אך לאחר שמיעת ההקלטה הודו חלקית בעובדות. ביה"ד קבע כי בגין השוגג ההתחייבות היא הן החזר של הסכום המקורי בלבד. לא הובאו הוכחות מספיקות לעוגמת נפש, ולכן לא יתוקן בתשלום נוסף. בנסיבות הוא הסיק כי אין צדקה בחיוב התובעים לקבל שובר תחליפי.
טקסט מלא של הפסק ←
בענין: חברה שרכשה שובר לעובד (להלן: התובעים) חברת הסעדה מר (להלן: הנתבעים) הצדדים קבלו את הח"מ (להלן: ביה"ד) כבורר הן לדין והן לפשרה, וחתמו על הסכם בוררות כנדרש. הצדדים בקשו (ואשרו זאת בכתב) כי פסק הדין יינתן על סמך החומר שנשלח למזכירות ביה"ד, וללא דיון. הצדדים בקשו ואף חתמו על בקשתם לקבל פס"ד קצר, מהיר ואף ללא נימוקים. לפיכך, להלן תמצית העובדות, הטענות וההכרעה. עובדות וטענות: א. לטענת התובעים, בתאריך 26.9.18 רכשו התובעים (בטלפון) מאת הנתבעים שובר למסעדה, בסך 500 ₪, עבור אחד מלקוחותיהם. נאמר להם שהשובר נמצא ומוכן לשימוש בקופת המסעדה. ב. לדבריהם, כאשר הגיע הלקוח למסעדה, השובר לא נמצא, והלקוח / התובעים נאלצו לשלם עבור האוכל (פעם נוספת), תוך שנגרמת להם אי-נעימות כלפי הלקוח. ג. התובעים בקשו תחילה לקבל את כספם (500 ₪) בחזרה, אולם נתקלו בקשיים מצד הנתבע / עובדי המסעדה. בסופו של דבר הוצע להם פיצוי על עוגמת הנפש – קינוח חינם במסעדה. ד. התובעים אינם מעונינים בפיצוי זה. תביעתם הינה בסך 1,000 ₪. (500 החזר התשלום + 500 עבור עוגמת נפש). ה. אמנם בכתב ההגנה הנתבעים הכחישו את הפרטים דלעיל. אולם לאחר שמיעת ההקלטה, אף הם מודים חלקית (לפחות) בענין הנ"ל. דיון מקוצר ו. ע"פ החומר הנמצא בפני, אני מקבל את גירסת התובעים. ז. אמנם לענ"ד אין להאשים את הנתבעים בגרימת נזק במזיד, אלא בשוגג ואולי קצת למעלה מכך. כמו"כ לא הובאו בפני הוכחות לעוגמת הנפש שנגרמה, ולשיעורה. ולכן אין מקום לחיוב תשלום עבור עוגמת הנפש הנ"ל. ח. בנסיבות שנוצרו, אין סיבה לחייב את התובעים לקבל במקום כסף, שובר למסעדה. החלטות: הנתבעים ישלמו לתובעים סך 500 ₪ עד לתאריך ר"ח אב תשע"ט, 2 באוגוסט 2019. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים, עד לתאריך הנ"ל, סך 200 ₪ החזר אגרת ביה"ד ששילמו התובעים. פסק הדין ניתן היום יח בתמוז תשע"ט, 21 ביולי 2019 והאמת והשלום אהבו ___________________ הרב אליעזר שנקולבסקי