סיכום
תובע טוען כי נתבע ביקשו לעזור להחזיר סוס שנגנב מידי ערבים, והתחייב לשלם 400 דינר (כ-2,700 ש״ח) לכיסוי עלות הפדיון. תובע ביצע את המשימה והביא את הסוס, אך נתבע סירב לשלם בטענה שביטל את השליחות. בית הדין קבע כי ביטול השליחות בא לאחר שהסוס כבר היה בדרך ולא היה ניתן לבטלה, ולכן נתבע חייב בתשלום עבור עלות השחרור. בית הדין פסק שנתבע ישלם 2,500 ש״ח בתשלומים חודשיים של 500 ש״ח למשך חמישה חודשים.
עובדות
סוס נגנב מרשות נתבע. תובע, שיש לו קשרים עם ערבים, הוצע לעזור בהחזרתו. ערבי אחד ציין שעלות פדיון היא 400 דינר (כ-2,700 ש״ח). נתבע התחייב לשלם ואמר שיביא דמי קדימה של 1,000 ש״ח. תובע ביצע את הפדיון והחזיר את הסוס. לאחר מכן, נתבע ביטל את השליחות וסירב לשלם, בטענה שאין לו כסף ורצה לבטל את העסקה. תובע טוען שנתבע ואשתו היו מודעים לכך שהסוס כבר היה בדרך כאשר הודיעו על הביטול.
החלטה
בית הדין קבע שנתבע חייב בתשלום לתובע. ביטול השליחות לא פוטר את נתבע מן החיוב כיוון שהיטל אחרי שהסוס כבר היה בדרך ולא היה ניתן לבטל את הפעולה. תובע פעל כשליח של נתבע ולטובתו, ולכן נתבע חייב בתשלום עבור עלות השחרור.
נימוקים
בית הדין קבע שמהות השליחות היא שהשליח פועל לטובת המשלח. כאן, תובע פעל בשליחות נתבע ולטובתו. ביטול השליחות בא לאחר שהסוס כבר היה בדרך מהגנבים, ולפי טענת תובע נתבע היה מודע לכך (אשתו היתה קשורה עם תובע). לפיכך, לא היה ניתן לבטל את השליחות בפועל. יתרה מזאת, אם נתבע לא היה מעוניין בסוס, הוא היה יכול להחזירו, אך מכיוון שהוא רוצה להשמר על הסוס, עליו לשלם למי שפעל בשליחותו. ספק או שיקול דעת לגבי ביטול השליחות אינו יכול לבטל את עיקר החיוב.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:188 שליח לפדות רכוש גנוב תשס"ה/3 התובע: א', הנתבע: ב', בנושא: תשלום עבור פדיון סוס מידי ערבים. התובע: לב' נגנב סוס והוא ביקש ממני את עזרתי להשיבו, היות ויש לי קשרים עם הערבים. ביררתי אצל ערבי אחד והוא אמר לי שטיפול של פדיון עולה 400 דינר (כ 2,700 ש"ח). ב' התחייב לי לשלם את הסכום, ואמר שיביא דמי קדימה על סך 1000 ש"ח, אני הבאתי את הסוס והוא לא שילם כלום, ואמר שאינו רוצה לשלם בכלל, בטענה שאין לו כסף. אמרתי לו שכעת אי אפשר לחזור, כי הערבי מאיים עלי באם לא אשלם לו. אמרתי לו שאני מחזיר את הסוס לידי הערבי המכיר שלי, קשרתי אותו שם והוא לקח אותו אליו. הנתבע: אני אמרתי לא' שאין לי כסף, וחשבתי לעשות שותפות עם מישהו, ולכן אמרתי לו שיפדו את הסוס. ולאחר שהלה חזר בו, אמרתי לא' לבטל את העסקה, [א': אשתו התקשרה אלי בבוקר, וזה היה מאוחר כי הסוס היה כבר בדרך מהגנבים]. אמרתי לו שיחזיר לחבר הערבי שלו ואני אקח אותו (זה תרגיל) [א': אי אפשר לעשות תרגיל כזה עם הערבים]. ביטלתי את התלונה במשטרה. לשאלת בית הדין האם אתה מוכן כעת להחזיר את הסוס לערבי? התשובה: לא. ע"כ עיקר הטענות, הצדדים עוד הרחיבו אולם זה הוא תמצית הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין נאמנות השליח על זמן בטול השליחות לפנינו עומדת השאלה האם טענת ב' שביטל את השליחות, פוטרת אותו מתשלום עבור הטיפול שעשה א'? לאחר עיון בנושא, נראה לבית הדין שהיות וא' פעל בשליחות ב' ולטובתו, ולטענת א' הודיעו לו על הביטול לאחר שהסוס כבר היה בדרך ולא יכול היה לבטל, נמצא שהוא פעל בשליחותו של הנתבע, וממילא חייב לשלם לו עבור עלות השחרור של הסוס. באם הנתבע לא היה מעוניין בכלל בסוס היה יכול להחזירו, אבל היות והוא מעוניין בו, והשיחרור עלה סכום מסוים הוא צריך לשלם למי שפעל בשליחותו, ואין בכוח הספק שמא ביטל את השליחות לבטל את עיקר החיוב. לסיכום : על הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 400 דינר, אולם היות ויש לו קושי להשיג את הסכום הגדול בית הדין נותן לו פריסה של חמישה חדשים בכל חודש 500 ש"ח עד הפירעון הסופי. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים הרשאה - שליחות > שליחות > מהימנות השליח > על כך שביטול השליחות היה אחר שכבר נעשתה