פתחי תשובה על חושן משפט 397
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מתרים בבעלים. ע' בת' חות יאיר סי' קסה במעשה בא' שהיה לו חנות לפני פתח ביתו במיני קטניות וזרעונים והיו תרנגולות של שכינו פורחות תמיד על החנות ואוכלות משם והפריחם כמה פעמים וחזרו ובאו כ"פ והגיד לבעל התרנגולות לשמרם כי אם יבואו יכם וימיתם ולא חש. ופ"א שחזרו ובאו עמד בעל החנות והרג א' מהם המובחרת העומדת לגדל ביצים ואפרוחים. ובאו לדין ופסק שם דבעל החנות חייב לשלם דמי שווי התרנגולת אלא דאם טען שאחר שהתרה בו הוזק ממנו כך וכך נשבע ומנכה לי. ואפילו היתה התרנגולת עומדת לשחיטה מ"מ הא קיי"ל דבעי התראה והיינו בעדים וכ"כ הגהת ש"ע סי' תטז אבל מה שמזהיר הניזק פה אל פה למזיק לא נקרא התראה שהיה יכול לכפור בו או לומר לא חששתי לדבריך ומכ"ש בנ"ד שהיתה עומדת לגדל ביצים דאף אם היה התראה לאו כל כמיניה לשחטה וכמ"ש כמעט כל הפוסקים כו' ע"ש: