בית שמואל סימן 23
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אסור להוצי' ש"ז. כתב ח"מ בשם ספר החסידים אם מתירא שאל יכשל בא"א או בנדה ח"ו טוב לו להוצי' זרע לבטלה רק יתענה מ' יום בימי הקיץ או ישב בקור בימי החורף לפ"ז מ"ש בזוהר וכאן דעון מוציא ש"ז חמיר מכל עבירות לאו דוק':
ולא ישא קטנה. לדעת הרב רמ"א שכתב בסעיף ה' בשם תוס' דמותר לשמש עם קטנה ולא כתב דפליגי צ"ל הא דלא ישא קטנה היינו ביטול פו"ר ולאו משום הוצאות זרע לבטלה מ"ה אם נשא קטנה מותר לשמש עמה ולא כב"ח דכתב דפליגי וע' סי' א' מ"ש:
בנדוי הוא יושב. משמע אפילו אם לא נדוהו מ"מ הוא בנדוי והרמב"ן כ' בשם תוס' דוקא אם נדוהו אותו וראוי לנדותו ובש"ס איתא המקשה לדעת יהיה בנדוי והמנאפים ביד למדו מן מקשה, ועיין בי"ד סי' של"ד סעיף מ"ג שם הביא כ"ד דברים שבית דין מנדין ואחד מהם המקשה לדעת וקשה על הרמב"ם והמחבר שם פסק הבית דין מנדין אותו וכאן כתב דהוא ממיל' בנדוי, ועיין בפרישה:
ואם היה נשוי. משמע אפילו אין אשתו עמו מותר:
עוד אסרו לרחוץ עם אביו וחמיו ואחיו ובעל אחותו ובעל אמו. כצ"ל וכן אסור לרחוץ עם רבו אא"כ אם הוא במרחץ קודם לרבו אז מותר אבל עם אביו וכו' אסור משום הרהור מ"ה אסור אפילו אם הוא כבר במרחץ ועיין דרישה: