ביאור הגר"א חושן משפט 206
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מעכשיו. עס"ס בהג"ה:
וקנו מידו. דאל"כ ה"ל דברים בעלמא:
לא הזכיר כו'. שם א"ל אביי כו' ת"ש כו':
וכ"ז כו'. כמ"ש שם זוזי אנסוהו וכמ"ש הרמב"ם וש"ע שלא א"ל אלא כו' ונמצא כו'. ר"ל שלא הבטיח לו אלא כשימכור מדעתו דהא אמר כי מזבניתא כשיהיה ברצוני למכור ועכשיו אין מוכר מרצונו: (ליקוט) וכ"ז מיירי כו'. ל"ד כשאמכור דה"ה אם אמר הלה כשתמכור וכמ"ש במהרי"ק שם דדוקא כשתלה בשיהיה רצונו למכור אבל אמר לא תמכור כו' כמש"ו אבל אמר כו' וכ"מ מדברי הגמ"ר ונ"י כמ"ש למטה (ע"כ):
או שהתנה כו'. כמ"ש הרמב"ן דהטעם דלא קנה דאונס לא מקבל אינש עד דמקבל בפירוש וע"ל סי' רכה ס"ב וס"ג: (ליקוט) או שהתנה כו'. ממ"ש בב"מ ס"ה ב' משכן כו' בדמים הללו והקשה בהגמ"ר שם דהא אמרי' כאן מכרה ביותר כו' ותי' דמיירי כה"ג שהתנה בפירוש כו' ונ"י תי' בע"א (ע"כ):
א"ל כו'. מחלק בין ב"ד לג' סתם ורש"י מפ' שהחילוק בין שיימי לאמרי:
ועוד כו'. כמ"ש בב"מ ס"ו א' איתביה רבא לר"נ כו' אב"א כו':