סיכום
תובע אינסטלאטור תבע את המזמין עבודה בסכום של 2,800 ש"ח המהווה 80% מערך העבודה שביצע עד הפסקתה באמצע. התובע טען שהוא בצע 21 נקודות מים בשלב הראשון של ההתקנה, ולאחר שגילה בעיה בקו הביוב דרש תשלום נוסף של 1,500 ש"ח לעבודה זו. המזמין התנגד וטען שהשווי בפועל של העבודה שבוצעה הוא 3,500 ש"ח בלבד, וכן כי נגרמו נזקים במהלך העבודה (שבירת אמבטיה, דליפה בדוד שמש). בית הדין קבע שאין ראיה מספקת לחובת התשלום הנוסף, וכי אחריות הנזקים חלה על התובע. התובע קיבל עליו לתקן את הדליפה בדוד השמש בלבד ולא יחזיר 500 ש"ח כפי שתבע הנתבע.
עובדות
התובע הזמין להתבצע עבודת אינסטלציה בביתו של הנתבע, בשני שלבים: (1) הכנת צנרת בתמורה ל-6,000 ש"ח, (2) התקנת כיורים וברזים בתמורה ל-2,500 ש"ח. סה"כ הסכום המוסכם היה 8,500 ש"ח. התובע בצע שלב ראשון של 21 נקודות מים. לקראת סיום השלב הראשון, גילה בעיה בקו הביוב הביתי שקע, ודרש תשלום נוסף של 1,500 ש"ח בטענה שלא ניתן להתחבר לקו בצורה תקינה. הנתבע שילם לתובע 4,000 ש"ח עד כה. התובע הפסיק את העבודה וסירב להמשיך, בטענת יחס נוקשה מצד הנתבע. הנתבע הביא שני בעלי מקצוע שטענו שניתן להתחבר לקו הביוב במצב הנוכחי בעלות של 700 ש"ח. במהלך העבודה נגרמו נזקים: שבירת אמבטיה, דליפה בדוד שמש, וכמה נזקים קטנים נוספים.
החלטה
בית הדין קבע כי: (1) אין לחייב את הנתבע בתשלום נוסף של 2,800 ש"ח, (2) זכותו של הפועל להפסיק את העבודה היא זכות בסיסית על פי הלכה, (3) אחריות על הנזקים שנגרמו לרכוש של הנתבע חלה על התובע על פי הלכה, (4) התובע יתקן את הדליפה בדוד השמש תוך שבוע ימים, (5) לא יהיה חיוב של התובע להחזיר 500 ש"ח כפי שתבע הנתבע.
נימוקים
בנוגע לזכות הפסקת העבודה: החז"ל אמרו שזו זכות בסיסית של אדם שאינו עבד להפסיק עבודה. בנוגע לתביעת התשלום הנוסף: הנתבע מכחיש את הטענה כי העבודה שווה 80% מהסכום המוסכם, ועל פי כלל "המוציא מחברו עליו הראיה", על התובע הייתה חובת ההוכחה שלא הוכחה כראוי. בנוגע לנזקים: על פי הלכה בשו"ע חו"מ, נזק שנגרם לרכוש בעל הבית ע"י הפועל או הקבלן הוא באחריות הקבלן, ולכן יש מקום לקיזוז נזקים מפי התשלום. עם זאת, התובע הביע רצון לתקן את הדליפה בדוד השמש בלבד, ולא את הנזקים האחרים.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:155 שומת עבודה של אינסטלאטור שהפסיק באמצע ביצוע העבודה תשס"ד/9 התובע: מר א', אינסטלאטור. הנתבע: מר ב', מזמין עבודה. בנושא: עבודת אינסטלציה בביתו. טענות הצדדים: התובע: ב' הזמין אותי לבצע עבודת אינסטלציה בביתו, באתי ראיתי ונתתי הצעת מחיר, לאחר דין ודברים סוכם על 8,500 ש"ח. העבודה היתה אמורה להתבצע בשני שלבים, הכנת צנרת שלב א', ואז הוא אמור היה לשלם לי 6,000 ש"ח. לשלב ב', התקנת כיורים וברזים, התשלום השני 2,500 ש"ח. לקראת כמעט הסיום של שלב א' גילתי שישנה בעיה בחיבור קו הביוב הביתי, ואמרתי שזו עבודה נוספת ודרשתי עוד 1,500 ש"ח, כי קו הביוב שקע ואיני יכול להתחבר אליו (לשאלת בית הדין, מה איכפת לך שתתחבר לקו הנוכחי ואם תהיה סתימה אזי הוא יספוג את זה, תשובה: איני יכול לעשות דבר לא תקין). הוא שילם לי סך 4,000 ש"ח עד כה ואני תובע שישלם 80% מערך העבודה עד כה, דהיינו עוד 2,800 ש"ח ואיני רוצה לעבוד עבורו יותר, נוצר מצב של הרגשת אי יושר מצדו כלפי ויחס נוקשה כלפי. הנתבע: נפגשנו פעמים ואמרתי לו שיש לי דוד בשם מ' והוא אמור להיות מפקח על העבודה ואת הנושא הכספי אני מטפל בלבד. בזמן המו"מ הוא לחץ לקבל את העבודה ואמר שיש לו כבר את החומרים מוכנים. הבאתי עוד שני בעלי מקצוע והם אמרו שניתן להתחבר לקו הביוב גם במצב הנוכחי, איני מבין מפני מה לא המשיך בשאר העבודה שאינה קשורה ישירות להתחברות לביוב. מ' המפקח: אמרתי לו שיבוא ויראה במנולים אם יש בעיות, ואמר שהוא בעל מקצוע ואין מה לדאוג. בעל מלאכה אחר בא וראה ואמר שבסכום 700 ש"ח ניתן לתקן את הבעיה בקו הביוב, הוא פגע באמבטיה ועוד כמה נזקים בחיבור של דוד השמש, ועשה רק 21 נקודות מים. לדעתי שווי העבודה שביצע בסך 3,500 ש"ח בלבד. התובע: האמבטיה היא מפח צבוע והוא ויתר על זה ואמר לא נורא, ובדוד שמש הוא לא עמד בלחץ ולכן יש נזילה, ואני מוכן לתקנו. ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין עומדות בפנינו שתי תביעות של התובע: א. תשלום בסך 2,800 ש"ח שלפי ערכו זהו 80% מסך הכלול של עלות העבודה. ב. רצונו שלא להמשיך ולעבוד ולסיים את הפרוייקט. הפסקת עובד באמצע ביצוע העבודה הנה ביחס לטענה השניה ודאי שזו זכותו של פועל או קבלן להפסיק עבודה, כי חז"ל אמרו שזו זכות בסיסית של אדם שאינו עבד ( שו"ע חו"מ סי' של"ג סע' ג' ). אמנם בהלכה ישנה הבחנה, שבדבר האבד חייב הפועל לשאת באחריות, ובקבלן שמים את עלות הנשאר, עי' שם סע' ז'. אולם בנידון שבפנינו לא הועלתה טענה זו על ידי הנתבע, ולכן בית הדין לא נזקק לבירור בנושא. שומת מומחה לשווי העבודה ונזקי העובד אולם ביחס לתביעה שתובע מר א' שישלמו עוד 2,800 ש"ח, שלטענתו זה הוא השווי של העבודה שביצע עד כה, ישנה טענה שכנגד מצד הנתבע שמעריך את עלות מה שנעשה רק 3,500 ש"ח. כמו כן ישנה טענה על נזקים שנגרמו תוך כדי עבודה, שבירת האמבטיה, ודליפה בדוד שמש, ועוד כמה דברים קטנים. אמנם לא פורט היקף הנזק ושוויו. מבחינה הלכתית נזק שנגרם לרכוש בעל הבית ע"י הפועל או הקבלן הוא באחריות הקבלן (עי' שו"ע חו"מ ש"ו סע' ב' ). ולכן בנידון שבפנינו סבור בית הדין שאין לחייב את הנתבע ביתרת התשלום, היות והוא מכחיש, והמוציא מחברו עליו הראיה. אבל גם אין לחייב את התובע להחזיר את 500 ש"ח שלטענתו מגיע לו יותר והוא מחוזק בהם בהיתר. כמו כן אין לחייב את הנתבע כי יש מקום לקיזוז עבור הנזקים שנגרמו. אבל התובע יתקן את הנזילה בדוד השמש בלבד, כי הוא גם הביע את רצונו בכך. לסיכום: א. אין לחייב את הנתבע בתשלום נוסף. ב. התובע יתקן את הנזילה בדוד השמש תוך שבוע ימים, ולא יחזיר 500 ש"ח כפי תביעת הנתבע. בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב שלום אילוז הרב ישראל הירשנזון נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > סמכויות וחובות בית הדין במהלך הדיון > בית דין כטוען לבעלי הדין > כשלא תבע את המגיע לו דיני עבודה > אחריות עובד בנזיקין > זכות התיקון > חובת תיקון דיני עבודה > הפסקת עבודה על ידי העובד > זכות הפסקת עובד מעבודתו > זכות הפסקת עובד מעבודתו מקורות שולחן ערוך חושן משפט שו - הלכות אומנים סעיף ב שלא-שלט - הלכות שכירות פועלים סימן שלג סעיף ג