אומן שלא סיים את המלאכה
סיכום
תביעה של ועד בית כנסת נגד קבלן בגין אי-השלמת עבודות בנייה. התובעים הזמינו מהקבלן יציקת בטון, ריצוף, הקמת פרגולה, מעקה, שער וכיסוי רשת לחצר בית הכנסת, תמורת 21,000 ₪. במהלך העבודה התברר שהיציקה עקומה ויצרה הפרשי גבהים, וההנדסה של הפרגולה לא תקינה. הקבלן ביקש תשלום נוסף לסיום העבודה אך לא סיים את הפרויקט. בית הדין קבע שהעבודה בוצעה בצורה לא מקצועית ברשלנות. על בסיס הוראות השולחן ערוך (חו"מ סימן של"ג סעיף ד') בדבר שכירות אומנים שהפסיקו עבודה, פסק בית הדין שעל הקבלן להחזיר 5,700 ₪ שטרם שולמו לקבלן המשנה, לנקות את השטח ולהחזיר חומר של גדר.
סכומים כספיים
עובדות
ועד בית כנסת התחייב עם קבלן לביצוע עבודות בנייה בחצר הבית כנסת: יציקת בטון, ריצוף, הקמת פרגולה, מעקה, שער וכיסוי רשת לצל. התמורה הסכומה: 21,000 ₪. בפועל הועברו 11,000 ₪ בחלקים. העבודה בוצעה על ידי קבלן משנה בשם ג'. יציקת הבטון היתה עקומה וגרמה להפרשי גבהים. עבודת המסגרות (הפרגולה) בוצעה בצורה לא תקינה ודרשה פירוק ועיצוב מחדש לפי דעת מסגר מקצועי. הקבלן ביקש תשלום נוסף (1,000 ₪ כמקדמה) לסיום העבודה אך התובעים סירבו. הקבלן לא סיים את הפרויקט במועד שנקבע (15 ימים מר"ה) והפרויקט נותר תלוי. הצדדים השתמשו בקבלן משנה אבל הקבלן טען שהתובעים לא עמדו בתוכנית. בית דין בדק את העבודה והוציא הצעות מחיר מקבלנים אחרים בסך 30,000 ₪ ויותר להשלמת העבודה.
החלטה
בית הדין קבע שעל הקבלן להחזיר 5,700 ₪ (ההפרש בין הסכום ששולם לקבלן משנה לבין 6,000 ₪ שהעריך הקבלן שקיבל) תוך 30 ימים מיום מתן הפסק דין. בנוסף, על הקבלן לנקות את השטח שהתלכלך בגלל היציקה וההשפלות. על הקבלן גם להחזיר את חומר הגדר שקיבל תמורה בעבור. בית הדין לא חייב את הקבלן בתשלום נוסף מעבר לתביעה של התובעים, על בסיס הוראת הרמ"א שביה"ד אינו חייב את הנתבע יותר ממה שנתבע בפועל.
נימוקים
בית הדין הסתמך על כמה עקרונות הלכתיים: (1) על בסיס חו"מ סימן של"ג סעיף ד', כאשר אומן מפסיק את עבודתו, שוכר אחר שמין לו מה שעתיד לעשות, וההוצאות של השלמה בדרך כלל גדולות מהסכום המקורי. (2) על בסיס הרמ"א (חו"מ סימן י"ז סוף) שביה"ד אינו חייב את הנתבע בסכום גדול מזה שנתבע בפועל. (3) בית הדין בדק את העבודה בעיניו וייעץ עם מהנדס, והגיע למסקנה שהעבודה לא נעשתה כיאות ובצורה לא מקצועית עם רשלנות. (4) לא היה בידי הקבלן כסף להשלים את הפרויקט. (5) בית הדין הנמק שהתובעים לא ידעו בדיוק את הסכום ששולם לקבלן משנה ולכן לא תבעו אותו במדויק, וזו הסיבה שביה"ד משאיר את התביעה על כנה ופוסק סכום שעלה ממחקר ביה"ד.