תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 160.

גֵּט פָּשׁוּט – עֵדָיו מִתּוֹכוֹ. מְקוּשָּׁר – עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. פָּשׁוּט – שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו, מְקוּשָּׁר – שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָּשׁוּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. גֵּט פָּשׁוּט – עֵדָיו בִּשְׁנַיִם, וּמְקוּשָּׁר – בִּשְׁלֹשָׁה. פָּשׁוּט שֶׁכָּתַב בּוֹ עֵד אֶחָד, וּמְקוּשָּׁר שֶׁכָּתַב בּוֹ שְׁנֵי עֵדִים – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר קְרָא: ״שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם, וְהָעֵד עֵדִים״. ״שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר״ –