סיכום
בית דין נשאל בשאלה הנוגעת לחלוקת נכסי מורישה שהניח בן בכור ובת, לפי תקנת הירושה שתיקן הגאון הרב עובדיה יוסף בשנת תשל"ו לקהילת יהודי איראן, על פיה הבת יורשת "כחצי זכר פשוט". התעוררה מחלוקת בפרשנות התקנה: האם הבת מקבלת חצי מחלק הבכור (כלומר הבכור מקבל שני שלישים והבת שליש), או שהבכור נחשב כשני פשוטים ולכן הבת מקבלת חצי מפשוט אחד (כלומר חלוקה ליחס של 4:1 בין הבכור לבת). בית הדין, לאחר בחינה של מחלוקת הפוסקים בעניין, פסק כי בעת ספק בתקנה יש להעמיד על דין תורה. על סמך כך וביחס לעיקרון שדין בכורה חל כאשר יש אחים, פסק בית הדין כי הנכסים יחולקו לחמישה חלקים, והבכור יקבל ארבעה חלקים והבת חלק אחד.
עובדות
ראובן (או אדם בשם זה) נפטר והשאיר בן בכור ובת. הבת היא בעלת שטר ירושה שלפיו היא זכאית לרשת "כחצי זכר פשוט" לפי התקנה שתיקן הגאון הרב עובדיה יוסף בשנת תשל"ו לקהילת יהודי איראן. התעוררה שאלה בפרשנות משמעות הנוסח: האם "חצי זכר פשוט" פירושו שהבת מקבלת חצי מחלק הבכור, או שהבכור מחזיק בדיני בכורה רגילים וחלוקת הנכסים היא ביחס של 4:1.
החלטה
פסק בית הדין כי הנכסים המוחזקים יחולקו לחמישה חלקים. הבכור יקבל ארבעה חלקים והבת תקבל חלק אחד. זהו משמעות של "חצי זכר פשוט" - הבת מקבלת חצי מחלק שהיה משוער לפשוט (אחד), ובכך הבכור מקבל ארבעה חלקים.
נימוקים
בית הדין ניתח את התקנה על סמך עיקרונות הלכתיים מספר:
1. כאשר יש ספק בנוסח התקנה, יש להעמידה על דין תורה, כפי שכתב מרן בשו"ע (אבה"ע סימן קיח סעיף ו).
2. בדין תורה, דין בכורה חל רק כאשר יש לבכור אחים. כאשר אין אחים, מתעוררת שאלה בפוסקים האם דין בכורה חל כלל. בית הדין הביא את מחלוקת הפוסקים: מצד אחד, הרב שבות יעקב וקרית חנה דוד סברו שדין בכורה חל גם ללא אחים, ולכן הבכור מקבל 4 חלקים והבת חלק אחד. מצד שני, שב יעקב, יד רמה ודבר אברהם סברו שדין בכורה לא חל בלא אחים, ולכן הבת מקבלת שליש.
3. בית הדין בחר לפסוק כמו השבות יעקב וקרית חנה דוד, תוך התמקדות בעיקרון החזקה: כאשר יש חזקה שהבכור מוחזק בדין בכורה מן הדין, יש צורך בראיה ברורה להוציאו. תקנת הירושה לבת כ"חצי זכר פשוט" אינה מתפוסשת מפורשות כיצד בדיוק תחושב, ולכן במקום ספק מוטל על יורשי הבת להביא ראיה.
4. בית הדין הסכים עם כל הדיינים חברי ביה"ד "הליכות עולם" על פסק זה.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:1017 ירושת הבת עם הבכור לכבוד ידידנו מעלת "חברי ועד הקהילה ליהודי אירן" הי"ו שלום וישע רב כידוע בשנת תשל''ו תיקן ואישר מרן מלכא הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א תקנות ירושה לבת, לאחינו ק''ק עדה הפרסית באירן, שהבת יורשת " כחצי זכר פשוט ". והנה התעוררה שאלה אודות ראובן שנפטר והשאיר בן בכור ובת, ויש ויכוח מהו חלק הבת, האם נוטלת חצי מהבכור דהיינו שהבכור יקבל שני שלישים והבת שליש, או שמא נחשב הבכור כשני פשוטים ועל כן תקבל הבת חצי מהפשוט, דהיינו יחלקו את הנכסים המוחזקים לחמשה חלקים, הבת תקבל חלק חמישית אחת וארבעה חלקים יקבל הבכור? תשובה: ראשית עלינו לחקור האם מי שמת והניח בן בכור ואין לו אחים, אם יש לו דין ירושת בכורה ונוטל את חלקו כדין בכור, או דלמא כיון דחזינן דלענין מילי טובא דרשינן לפרשת בכורה דוקא כדכתיבא, כמו יוצא דופן שאינו נוטל פי שניים, דלא קרינן ביה וילדו כדאיתא בבכורות (דף מז:), וכן טומטום שנקרע אינו נוטל פי שנים דבעינן שיהיה בן משעת הוי' כדאיתא ב"ב (דף קכו:) ועוד. אם כן הכא נמי דין בכורה אינו אלא דוקא כדכתיב בקרא דהיינו שיש לו עוד אחים, אבל אם אין כאן אלא בן אחד והוא בכור שמא בטלה תורת בכורה ואינו נוטל אלא כדין פשוט, הגם שנוטל את כל נכסי אביו אין זה אלא בתורת פשוט? ומצאנו שנחלקו בזה הפוסקים. וכבר הביאם הפת''ש בחו''מ (סימן רפא ס''ק ז) וכתב שנשאל הרב שבות יעקב ח''ג (סימן קעד), ממש בשאלה זו אודות ראובן שמת והניח בן ובת, והבן הוא בכור ולבת יש שטר חצי זכר, וכתוב בו כנהוג בכל שטר חצי זכר שתיטול הבת סך מסוים, או חצי חלק זכר פשוט, והברירה תהיה ביד היורשים. ועכשיו ראובן שבק חיים, ובא בנו הבכור וטוען כיון שכתוב חצי חלק זכר פשוט, אטול אני ד' חלקים והבת חלק חמישית. ואילו הרב השואל נטה לצדד לבת שתיטול שליש מירושה. וטעמו ונימוקו מגמ' ב''ב (דף קטז.) מפי' הרשב''ם שכתב בדין בכור וטומטום דאיירי בשלשה אחים, בבכור פשוט וטומטום ומדוע לא אוקים בקיצור שאין כאן אלא בכור וטומטום? משמע שאין דין בכורה אלא בבכור בין הבנים. ואילו הרב שבות יעקב דחה את ראייתו של אותו רב השואל, וכתב שהדין עם הבכור וצריכים לחלק את הנכסים לחמשה חלקים, הבכור יטול ארבעה חלקים והבת חמישית. ואף צירף שם תשובת גיסו הגאון מהר''ר אופנהיים שהסכים עמו בדין זה. וכתב שם שכן הסכימו עמו עוד כמה גדולים שהדין עם הבכור. וכן הובא בשו''ת קרית חנה דוד (סימן לא) כנידון דידן ופסק שהדין עם בן הבכור. ולית דין צריך בושש דתיטול הבת חמישית מכל הנכסים והבכור ארבע חמישיות. אולם מאידך הביא הפת''ש את שו''ת שב יעקב (חחו''מ סוף סימן יט) שנשאל ממש על עובדא דידן, והסכים לדעת השואל שהבת זכאית לקבל שליש מהנכסים. וטעמו משום דמאחר ואין במציאות בן פשוט הרי שאין כאן דין בכורה, וחלקו כחלק פשוט ועל כן הבכור יקבל שני חלקי שליש והבת שליש. כדין מי שהניח בן פשוט ובת. וכן כתב בחידושי יד רמה (ב''ב דף קכז אות קד) ואף הביא את שו''ת דבר אברהם ח''א (סימן כז). שכתב דלא שייך כלל דין בכורה היכא דאין אחים ותקבל שליש. ובנוסף עלינו נתיבות המשפט (סימן רעח סק"ט) כתב שחלק הבכורה מתנה קרייא רחמנא שהוא כאילו מקבל מתנה מהאחים שבשעת החלוקה עליהם לתת לבכור מחלקם חלק אחד לבכורתו, ולפי זה במקום שאין אחים לא שייך פי שניים דמי יתן מתנה, ועל כורחך שיורש כדין פשוט ותקבל שליש. למרות כל האמור מידי ספק לא נפקינן וכל היכא דאיכא ספק אוקמינן על דין תורה דומיא למה שכתב מר"ן בשו"ע (אבה"ע סימן קיח סעי' ו) ביחס לתקנת טליטולה שכתב מרן וז"ל: דבר שאינו מפורש בתקנה נעמידנו על דין תורה ע"כ. והוסיף הרמ"א בשם תשובות הר"ן וכן הובא בב"י שכל ספק שיש בתקנה, על יורשי האשה להביא ראיה. דאין מוציאין ירושת הבעל מספיקא. ה"נ יש לדמות לנידון דידן דהבכור דינו מפורש בתורה ואין ספק בתקנת קהילה מוציא מדין תורה. וכן עיין ברמ"א (אבה"ע סימן קיג סעי' ב) שבשטר חצי זכר יד האחים על העליונה לסלק את הבת במטלטלין וישאר בידם קרקעות. הא קמן שיד האחים על העליונה. אשר על כן נראה לענ''ד שיחלקו את הנכסים לחמשה חלקים והאח יקבל כשני פשוטים דהיינו ארבעה חמישיות והבת תקבל חלק אחד. וכן הסכימו עמנו כל הדיינים הגאונים חברי בית דין "הליכות עולם". ושכן נראה לכאורה מפשטות נוסח כתיבת התקנה שתקבל חצי מזכר פשוט. ונסיים בשים שלום ברכה וטובה. הצעיר – שמואל פנחסי לאחר הבחנה ובדיקה הלכתית ביחס לשאלה שנשאלה מאת הגאון הרב בעל הנס שליט"א, בשם חברי ועד הקהילה ליהודי איראן הי"ו, ביחס לאדם שנפטר והניח בן בכור ובת, לפי תקנת הירושה שתיקן מרן מלכא הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א בשנת תשל"ו לאחינו יהודי איראן מה יהיה חלק הבת במקרה זה, הננו להשיב כדלהלן: פסק דין – להבהרת ותקנת ירושה הירושה תתחלק בנכסים המוחזקים לחמשה חלקים. הבכור יטול ארבעה חלקים והבת חלק אחד. (-) הרב יצחק כהן (-) הרב ברוך שרגא (-) הרב שמואל פנחסי דיין אב"ד דיין בכבוד רב מזכירות ביה"ד נושאים בית דין - סדרי דין > כללי פסיקה > בתקנות > דבר שאינו מפורש בתקנה נעמידנו על דין תורה בספק > בתקנות > כל היכא דאיכא ספק אוקמינן על דין תורה בית דין - סדרי דין > תקנות חכמים > תקנות שונות > בירושה > בת כיורשת > תקנה שתירש "כחצי זכר פשוט" חזקה (מוחזק - השערה משפטית - ראיה) > חזקה (מוחזק) > בירושה > הוצאה מהמוחזק > הצורך בראיה ברורה בירושה > הוצאה מהמוחזק > יורש מן הדין ויורש מכח תקנה, מי המוחזק במקום ספק הוצאה מהמוחזק > מכח תקנה כשיש ספק בתקנה ירושה > חלקי היורשים בעזבון > בכור > גדר חלקו של בכור > כשאין לו אחים בכור > במקום בת כשתקנו שבת תירש כחצי זכר פשוט בת > במקום בכור כשתקנו שבת תירש כחצי זכר פשוט בכור > גדר חלקו של בכור > כשיורש בין האחים