ביאור הגר"א חושן משפט 256
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
לא כו'. ר"ל אע"ג דמתנה במקצת כמתנת בריא וכעובדא דאיסור דמ' דאף במקצת:
שלשון כו'. וכ"כ הרי"ף ועיקרא דמילתא משום דלגבי יורש ל' ירושה ול' מתנה חדא הוא כמש"ש קמ"ח ב' תנא אף כו' וכדרב אחי בר"ע שם קכ"ט וקל"ג אבל למי שאינו יורשו לא:
וי"א כו'. שהקשו עליו בנו נמי דהא אינו יורשו וכנכרי הוא אלא טעמא אחרינא משום דמתנת ש"מ לאח"מ ואין מתנה לאח"מ אלא משום ירושה תיקנוהו וכל כו'. רשב"א. והרמב"ן יישב ס' ראשונה דקשיא לרי"ף והגאו' האיך אמר דכל היכא דליתיה כו' והרי מי שאינו ראוי ליורשו בכל אדם האיך זוכה במתנת ש"מ אלא דה"ק למי שראוי ליורשו לא תיקנו דליזכי במתנה כ"א בירושה דמן הדין אינו קונה כנ"ל אלא משום שלא תטרף כו' משא"כ בראוי ליורשו דבלא"ה קני מדין ירושה וז"ש ר"א בר עויא שאין כו' וע' במלחמות:
וי"ח. עתוס' שם סד"ה דקא. ועוד היה מפר"ת כו'. וס' ראשונה ס"ל כמ"ש בא"ד ור"י תירץ כו' וכמ"ש סי' רנ"ב ס"ב:
והואיל כו'. עתוס' ס"ב ב' בד"ה איתמר כו':
ואם כו'. עתוס' ל"ד ב' ד"ה ההוא כו':
עכו"ם כו'. אע"ג שכוונתו לזכות לו מחמת צוואתו ואינה כלום מ"מ זכה לו מחמת הפקר כמו המגביה מציאה לחבירו אף שאין כוונתו לכך וכמ"ש ביבמות נ"ה ב' העודר כו' של גר אחר כו':