סיכום
תביעה של חבר סיעה בחירות נגד שני חברים נוספים בסיעה בגין כספים שנתן לסיעה. התובע טען כי נתן הלוואה בסך 4,500 ש"ח (דרך אשתו) וכן סכום של 1,500 ש"ח בתוספת הוראות קבע של 100 ש"ח לחודש, בנוסף לתרומות בעלות נוספת. הנתבעים טענו שכל הסכומים הם תרומות למען הסיעה. בית הדין הבחין בין הסכום של 4,500 ש"ח אשר נרשם במפורש כהלוואה במסמך חתום, לבין שאר הסכומים. בית הדין קבע כי הסכום של 4,500 ש"ח הוא אכן הלוואה, וכי הנתבעת ג' פעלה בשליחות כל חברי הסיעה, לפיכך כל השותפים אחראים באופן משותף לפי שו"ע חו"מ סי' עז. אחריות גבייה מוטלת על הנתבעת ג' לגביית חלקו היחסי של כל חבר. שאר התביעות נדחו כתרומות.
עובדות
סיעה בשם ס' התארגנה לבחירות בהסתדרות המורים. שבעה חברים בסיעה, כולל מר א' (במקום שלישי), מר ב' וגב' ג' התגייסו לתרום כספים. גב' ג' פנתה לאשת מר א' וביקשה הלוואה בסך 4,500 ש"ח, אשר ניתנה מחשבונה האישי של אשתו וחתומה כהלוואה. מר א' תרם גם 1,500 ש"ח כסכום כללי, וכן הוראות קבע של 100 ש"ח לחודש. מר א' תרם כן כיבוד וקיבל שירותי מזכירות ומשרד מחשבונו. לאחר הפרוק של הסיעה, ארבע שנים לאחר הבחירות, דרש מר א' את החזר הכספים. מר ב' טען שתרם 15,000 ש"ח בעצמו. גב' ג' טענה שפעלה בשליחות הסיעה וכי זו אחריות קולקטיבית.
החלטה
בית הדין קבע כי: (1) הסכום של 4,500 ש"ח המרושם במפורש כהלוואה במסמך חתום על ידי גב' ג' הוא הלוואה בפועל, ולא תרומה; (2) שאר התביעות של מר א' (1,500 ש"ח, הוראות קבע, כיבוד וקבלת שירותים) נרשמו כתרומות למען הסיעה; (3) גב' ג' פעלה בשליחות כל חברי הסיעה (שבעה חברים), ולפיכך כל השותפים אחראים באופן משותף בשיעור יחסי לחוב; (4) הנתבעת ג' חייבת להפעיל מאמץ לגבות מכל אחד מהששה חברים האחרים את חלקו היחסי מהסכום של 4,500 ש"ח ולשלם לאשת מר א'. אחריות אישית על השותפים, לא חברות בע"מ.
נימוקים
בית הדין הסתמך על עיקרון הלכתי כי המקבל טובה אינו יכול לטעון שבחינם ניתנה, אלא אם יש הוכחה ברורה. הואיל וגב' א' (אשת הנשוגר) טוענת בפשטות כי זו הלוואה, והמסמך החתום מעיד על כך, אין לראותה כתרומה (הפניה למ"א שו"ע חו"מ סי' רסד סע' ד). לגבי אחריות השותפים, בית הדין הפך לדברי שו"ע חו"מ סי' עז סע' ב', אשר קובע כי בשותפות, כאשר אחד מן השותפים לוה לצורך השותפות וכולם מודים בכך, האחריות היא על כל השותפים. בנידון זה, גב' ג' פעלה בשליחות כל חברי הסיעה וכולם מודים בכך. לפיכך, על כל השותפים מוטלת אחריות משותפת. בית הדין ציין כי סיעה אינה חברה רשומה בע"מ, ולכן חוק החברות בע"מ (המטיל אחריות על החברה בלבד) אינו חל. כאן זו שותפות למטרה מסוימת, והאחריות היא אישית של החברים.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:182 כספים שניתנו לסיעה תשס"ה/18 התובע: מר א', חבר סיעה. הנתבעים: מר ב' וגב' ג', סיעת ס'. בנושא: אי תשלום הלוואה. תיאור הרקע: סיעה בשם ס' התארגנה לרוץ לבחירות להסתדרות המורים, פנו אל מר א' שיצטרף והוא היה במקום השלישי, בסיעה היו שבעה חברים כולם התגייסו לתרום ולהתרים למען הצלחת הרשימה. לאחר מכן הסיעה התפרקה ונשארו חובות, ונכון לעכשיו התעוררו הבעיות הממוניות. טענות הצדדים: התובע: אני חושב שהזדרזתי לתרום, נתתי על חשבוני שירותי מזכירות ושירותי משרד. כמו כן ביום הבחירות תרמתי כיבוד בעלות גבוהה. לאחר הבחירות נתתי סכום בסך 1,500 ש"ח לכיסוי הוצאות ועוד הוראות קבע ע"ס 100*12. כמו כן גב' ג' פנתה אל אשתי וביקשה הלוואה (שניתנה מחשבונה האישי) בסך 4,500 ש"ח, אני תובע את סכום ההלוואה, וכן את הסכום שנתתי כהלוואה בסך 1,500 ש"ח + 100 * 12. את הכיבוד ושאר הדברים אני מוכן לראות כתרומה למען הסיעה. הנתבע ב': אני תרמתי בסך הכל 15,000 ש"ח ולכן גם מה שהוא נתן יש לראות כתרומה. הנתבעת ג': אין אחריות שלי, זו אחריות קולקטיבית אני פעלתי מכוח שליחות הסיעה, ארבע שנים לאחר הבחירות דרש א' את הסכום. זה נכון שכתוב היה הלוואה, קרוב לומר שזה נכתב בגלל בעיה חוקית, אבל כל החברים התגייסו וכל אחד נתן כ 7,000 ש"ח, וגם אני רואה את הסכומים כתרומה. עד כאן עיקר הטענות, הצדדים הרחיבו בביאור ובתיאור העובדות, הצדדים חתמו על שטר בוררות כמקובל בישראל. בירור הדין נתינת הכספים הלוואה או תרומה עומדת בפנינו הבעיה לדיון, האם לראות את הסכומים שנתן התובע כהלוואה או כתרומה. וכן יש לברר מי אחראי האם השליחה ג' או כל חברי הסיעה, שהיו בסך הכל שבעה חברים. בתיאור העובדות נראה שיש להבחין במרכיבי התביעה בין הסכום של 4,500 ש"ח לבין שאר התביעות. על הסכום של 4,500 ש"ח שכתוב בקבלה וחתומה על ידי גב' ג' שזו הלוואה, וגב' א' לא היתה חברה בסיעה, בפשטות נראה טענתה טענה לפי הכלל הנקוט בידינו, אדם שעושה טובה למישהו אין המקבל יכול לטעון שבחינם עשה, אלא אם כן ישנה הוכחה ברורה, עי' רמ"א חו"מ סי' רס"ד סע' ד . והיות וגב' א' טוענת טענת ברי שזו הלוואה, וכך המסמך החתום מעיד, אין לראותה כתרומה בהסברים נוספים. אחריות השותפים לחוב והיות וגב' ג' פעלה בשליחות הסיעה שיש לראותם כשותפים בכל ההוצאות, ומובא ב שו"ע חו"מ סי' ע"ז סע' ב' שבשותפים שאחד לוה לצורך השותפות וכולם מודים בזה האחריות היא על כולם. בנידון שלנו נראה בעליל שג' פעלה בשליחות כולם וכולם מודים בזה. אי לכך סבור בית הדין שעל ג' מוטלת החובה לדבר ולגבות מכל אחד מהששה חברים את חלקו היחסי מסכום הלוואה ולשלמה לגב' א'. לגבי שאר התביעות של מר א' בית הדין סבור שזה באמת ניתן כתרומה למען קידום העניינים של הסיעה או לכיסוי הוצאות. אחריות אישית או של החברה בע"מ לא שייך לדון בנושא שלנו מטעם חוק המדינה, האומר שבחברה האחריות היא על החברה ולא על האישים שפעלו בשמה. זהו חוק מיוחד בחברות בע"מ, ולא בסיעה שאיננה רשומה כך. כאן זו שותפות למטרה מסוימת, ומי שפעל בשמה האחריות היא אישית של החברים. הבהרה בית הדין מוצא לנכון לתת הבהרה לפסק הדין. במקרה שאחד מהשותפים לקח הלוואה עבור עסק השותפות בידיעת החברים, כולם נחשבים כלווים על חלקם היחסי, וביתרה הם נעשים ערבים בתנאים מסוימים. ואין זה דומה לשנים שלוו שנעשו ערבים ממילא. יעוין ב ערוך-השלחן חו"מ סי' ע"ז סע' ד' . ערבים חייבים לשלם אם אין ללוויים או שאין אפשרות לגבות מהם. בית הדין סבור שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים גופים ציבוריים > ועדים, התאגדויות, תאגידים ומוסדות > סיעה שרצה לבחירות > מעמדם המשפטי של החברים > כשותפים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > חייבים משותפים > אחריותם ההדדית לחוב > בחוב שנוצר על ידי אחד השותפים שותפות - עיסקא - בעל ואשה (יחסי רכוש) > שותפות עסקית > אחריות השותפים > אחריותם ההדדית לחוב > בחוב שנוצר על ידי אחד השותפים מקורות שולחן ערוך חושן משפט עה-צו - הלכות טוען ונטען סימן עז סעיף ב רנט-רעב - הלכות אבידה ומציאה סימן רסד סעיף ד