סיכום
תביעה של משכיר נגד שוכרים בגין נזקים לדירה שנתגלעו לאחר עזיבתם. התובע טען שהשוכרים השאירו את הדירה במצב מקולקל, כולל שיש סדוק במטבח, ארון רקוב, נזילות, ניתוכי חשמל וחסרונות במנורות וציוד אחר. טען שהוציא סך 19,300 שקל לתיקונים. הנתבעים טענו שהחזירו את הדירה במצב תקין וכי הנזקים הם בלאי של שנים. כמו כן, השוכר טען שתשלם עודף שכר דירה (50 דולר חודשי) וביקש החזרתו. בית הדין פסק שמאחר ויש הכחשה בין הצדדים והמוציא מחברו עליו הראיה, הנתבעים פטורים מתשלום. בנוגע לעודף השכר, קבע בית הדין שמאחר שהשוכר שילם בהסכמתו בעת שיתוף הפעולה, לא יכול לתבוע החזרה לאחר התגלעות הריב.
עובדות
משכיר השכיר דירה בשכר חודשי של 450 דולר (ללא חוזה כתוב). לאחר כחמש שנים עזבו השוכרים. בזמן העזיבה טען המשכיר שהדירה הייתה במצב מקולקל: שיש סדוק במטבח, ארון רקוב, דלתות חלודות, נזילה במטבח, צינור חתוך בגג שגרם לקצרים חשמליים, נקודת מדיח סתומה, חסרונות במנורות. השוכרים טענו שהחזירו דירה במצב תקין. בשנה האחרונה של השכירות, בקש המשכיר תוספת של 50 דולר לחודש. השוכר שילם תוספת זו למרות שטען שלא היה חייב לפי הסיכום המקורי, בסך של 600 דולר בשנה. המשכיר הוציא 19,300 שקל לתיקון הדירה.
החלטה
בית הדין פסק: (1) אין לחייב את הנתבעים (השוכרים) בתשלום עבור הוצאות התיקונים שעשה בעל הבית. (2) אין לחייב את המשכיר בהחזרת 600 הדולרים שקיבל כתוספת שכר דירה בשנה האחרונה. התובע (המשכיר) לא זכה בתביעתו.
נימוקים
בית הדין קבע כי קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים לגבי מצב הדירה בעת העזיבה. לפי ההלכה, המוציא מחברו עליו הראיה - כלומר, המשכיר שטוען לנזקים נושא בעול ההוכחה. מאחר שהנתבעים הכחישו את התביעה וטענו שהחזירו דירה במצב סביר, אי אפשר לחייבם בהוצאות התיקונים. בנוסף, אחד העדים העיד שהנזילה במטבח היא מהקיר החיצוני ולא מהשיש, כלומר קלקול בעצם הבית ולא אחריות השוכרים. אפילו אם הייתה אחריות על הנתבעים, הם טעו שהמשכיר לא פנה אליהם מיד לתיקון משותף שאולי היה זול יותר. לגבי התוספת של 600 דולר, בית הדין קבע שכיוון ששילם השוכר בהסכמתו בעת ההתקשרות (כמו מתנה), לא יכול לדרוש החזרה לאחר שנתגלע הריב, על פי הלכה שהולכים אחר שעת הקבלה.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:82 הוסיף על שכר הדירה בהתנדבות ונתגלע ריב תשס"ט/11 התובע: א', המשכיר. הנתבע: ב', השוכר. בנושא: נזקים בדירה שגר בה ב'. טענות הצדדים: תיאור הרקע: א' השכיר את דירתו לאחר שהשוכר הקודם עזב במצב תקין שראויה לדיור, כעבור כחמש שנים משפחת ב' עזבה וכאן נתגלעו חילוקי דעות אודות מצב הדירה בזמן העזיבה. התובע: אני מסרתי להם בשכירות דירה נקיה והיה לי אמון מלא בשוכרים והכל היה בעל פה ללא צורך בחוזה והם היו אמורים להשאיר דירה במצב תקין כפי שקבלו. כל הדירה היתה במצב תקין, חשמל זכוכיות וכל האביזרים לשימוש הבית. לאחר שהם עזבו את הדירה ראיתי הרבה דברים מקולקלים, שיש במטבח היה סדוק, מיכאל מומחה לאיכות בתים אמר שמה שישנו עיפוש בבית זה בגלל שלא היו מאווררים את הבית. ארון במטבח רקוב הוחלפו דלתות ופחות טובות. הם חתכו צינור בגג לאנטנה ומשם חדרו מים לדירה, זה גרם לקצרים בחשמל. היתה נזילה במטבח מהשיש הסדוק, נקודת מדיח כלים היתה סתומה, מנורות לא נשארו. ומה שב' טוען שהוא הביא בעלי מקצוע הם לא היו מקצועיים כלל. אני הוצאתי על הבית כולל צביעה סך 19,300 ₪ ואני תובע אותם. הנתבע: כשיצאתי מהבית הוא היה במצב תקין, הבאתי ערבי והוא צבע את הכל. הבאתי חשמלאי את ג' הוא החליף הכל ואמר שמה שהיה מקולקל זה פשוט בלאי של 15 שנה. ומה שאני תיקנתי את ההסקה משום שהיה קר נאלצתי לעשות זאת. הנזילה היתה מהקיר במטבח ולא מהשיש. כשיצאתי מהבית לחצנו ידים וא' אמר שאין לו יותר תביעות כלפי. הנזק שנגרם לי: בשנה האחרונה א' ביקש עוד 50 דולר לחודש למרות שסוכם בנינו סך 450 ואני הייתי נדיב ונתתי לו במשך השנה עוד 600 דולר למרות שלא הייתי חייב לפי הסיכום. לגבי ברז של מדיח כלים לנו לא היה כלל מדיח כלים ולא השתמשנו כלל בשום ברז, בקיצור אני דוחה את כל התביעות שבטעות יסודם. בית הדין שמע עדים דרך הטלפון: ע'1: היתה נזילה מהקיר במטבח שמקור המים הוא לא מהשיש למעלה וזה תיקון שמוטל על בעל הבית ולא הדייר. ע'2: אני החלפתי שתי דלתות בצע לבן. היו עוד כמה חילוקי דעות בין הצדדים אולם אלה הן עיקרי הטענות, הצדדים חתמו על הסכם הבוררות. בירור הדין נושא הדיון בפנינו הוא לברר מה היו העובדות בשטח, לפי דברי בעלי הדין קיימת מחלוקת בקביעת המציאות. לדעת התובע הבית היה מוזנח ומקולקל, ולפי דברי הנתבעים הם החזירו דירה במצב תקין, והפגמים נבעו מבלאי של שנים ולא שהם פגמו משהו. היות ויש הכחשה בין הצדדים לפי דברי הנתבעים הם פטורים, משום שהמוציא מחברו עליו הראיה, והיות וב' טוען שהוא תיקן את הדברים בעת עזיבתו, וטוען שהוא השאיר דירה במצב סביר, אי אפשר לחייבו. ומה גם שמדברי אחד העדים יש סיוע שלא השיש גרם לנזילה אלא מקיר המטבח מבחוץ, שזה קלקול בבית עצמו ולא בגלל השוכרים. ואפילו אם נניח שנקבל את טענת התובע שעליו היה לתקן, היות ולא פנה אל הנתבעים תיכף אלא לאחר כחודש, והוציא הוצאות די גדולות לצורך התיקון, אם היה אומר לנתבעים אולי הם יכלו לתקן יותר בזול, ולכן אין לחייב אותם בהוצאה גדולה. אולם לעצם הדיון זה לא משנה הרבה היות והנתבעים מכחישים אין לחייב אותם בהוצאות התיקונים. מה שהשוכר טוען שהוא שילם כל חודש עוד 50 דולר ורוצה אותם בחזרה, לפי ההלכה בזמן שהוא שילם הוא כנראה חשב בלב שלם לתת אותם לבעל הבית, אלא כעת שנתגלע הריב הוא רוצה לחזור, דבר כזה לא ניתן מבחינת ההלכה. לדוגמא אם אדם נתן מתנה לחברו משום שהיו ידידים, ואחר כך רבו ביניהם, אינו יכול לדרוש שיחזירו לו את המתנה שנתן, כי הולכים לפי שעת הקבלה. לסיכום: אין לחייב את הנתבעים בהוצאות התיקונים שעשה בעל הבית. אין לחייב את המשכיר בהחזרת השש מאות דולר שקיבל יותר על אותה שנה. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז נושאים מחילה - מתנה - צוואה > מתנה - צוואה > ביטול המתנה > עילות לביטול המתנה > סכסוך