סיכום
התובע קנה רכב מסדגם סוברו מהנתבע תמורת 4,500 ₪. לאחר כשלושה חודשים, נהרס הגיר והוחלף בעלות 1,200 ₪. בעת בדיקת הרכב (טסט) בעלות 930 ₪, התגלה שהמנוע אינו מקורי ולא עבר הרכב את הטסט. התובע תבע להחזר מלא של דמי הרכישה בתוספת הוצאות הגיר והטסט, בסך 6,630 ₪. בית הדין קבע שמדובר במקח טעות, כיוון שהמוכר לא גילה מום קיים בחפץ. בית הדין קיבל את טענת מקח טעות בהתאם לשו"ע חושן משפט סימן רל"ב, וקבע שהמוכר חייב בהחזר דמי המכר בתוספת השביח (הגיר) וגם בדמי הטסט, עם קיזוז של 500 ₪ בגין שימוש בנכס. החלטת בית הדין: 6,130 ₪.
עובדות
התובע קנה רכב סוברו מהנתבע (מר ב') תמורת 4,500 ₪ לפני כשלושה חודשים. הנתבע קנה את הרכב מיהודי אחר, והוא טען שהמוסך ערך עליו overhaul. עד מועד המכירה, לא היה ידוע לאף אחד מהצדדים על כך שהמנוע אינו מקורי. לאחר רכישה, נהרס הגיר של הרכב והתובע החליף אותו בעלות 1,200 ₪. לאחר כשבוע, ביקר התובע לבדיקת טסט. בחינה זו גילתה כי המנוע אינו מקורי, והרכב לא עבר את הטסט. עלות הטסט הייתה 930 ₪. התובע טען שהונה בעסקה וכי היה בה מום שלא התגלה עד הבדיקה.
החלטה
בית הדין קבע כי מדובר במקח טעות (מקח בטעות) ששולל את תוקפו של החוזה. בית הדין קיבל את טענת התובע בהמלצה מהשו"ע חושן משפט סימן רל"ב, המתיר לקונה לטעון מקח טעות גם כאשר המוכר לא ידע על המום, בכל מקרה שהקונה הסמך על המוכר ולא בדק בעצמו. בית הדין גם קבע שהתובע זכאי להחזר דמי המכר (4,500 ₪), בתוספת דמי השביח (הגיר - 1,200 ₪) ובתוספת דמי הטסט (930 ₪), עם קיזוז של 500 ₪ בגין שימוש בנכס. הסכום הסופי שיש לשלם למשיב: 6,130 ₪. בית הדין דחה את טענת המוכר לפנות למשטרה במקום בית הדין.
נימוקים
בית הדין הסביר שעל פי הלכה בשו"ע חושן משפט סימן רל"ב סעיף י"ח, כאשר מתווך או מוכר מוכר דבר שיש בו מום, יכול הקונה לטעון מקח טעות, גם אם המוכר לא ידע על המום. הטעם הוא שהמוכר אינו רשאי להונות אחרים. בית הדין הדגיש שבמקרה זה, הקונה סמך על המוכר ולא ראה צורך לבדוק את הרכב בעצמו מראש - זו תנאי מעיקרי של מקח טעות. בנוגע לדמי הגיר (השביח), בית הדין קבע (לפי סעיף י"ד) שכיוון שהקונה פעל בתמימות קודם לגילוי המום ויישם שיפור בנכס, זכאי הוא להחזר דמי השיפור. בנוגע לדמי הטסט, בית הדין הדמה את המקרה לדין המובא בסעיף ל"ד, שם נקבע שאם כל צד יודע שהנכס צריך בדיקה ולא ידע על המום, החיוב הוא על המוכר. בית הדין קיזז 500 ₪ לשימוש בנכס על ידי הקונה.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:86 רכב שנמכר והתברר שהמנוע לא מקורי תש"ע/3 התובע: מר א', קונה רכב. הנתבע: מר ב', מוכר הרכב. בנושא: מכירת רכב. טענות הצדדים: התובע: לפני כשלושה חודשים קניתי רכב מדגם "סוברו" מב', ולפני מספר שבועות נהרס הגיר והחלפתי אותו בעלות 1200 ₪. לפני כשבוע נגשתי לערוך טסט לרכב והבוחנים אמרו שהמנוע אינו מקורי, ולכן לא עברתי את הטסט, עלות הטסט היא בסך 930 ₪. אני טוען שהיה כאן מקח טעות, ודורש שיחזיר לי את הסכום שקניתי בו בסך 4,500 ₪ + דמי הגיר + דמי הטסט, סך הכל 6,630 ₪, וכן את אגרת בית הדין שהוא סירב לברר את הנושא שלא במסגרת בית הדין. הלכתי למשטרה ותוך כדי כך אמרו לי שלא ללכת. ב' הסכים לפצות אותי באופן חלקי ועל הגיר לא הסכים לשלם. הנתבע: אני קניתי את הרכב מיהודי, והמוסכניק נהאל עשה אוברול על הרכב. הוא נסע איתו שבוע לפני הרכישה. נהאל מוכן היה לקבל את הרכב ב 4,000 ₪ וא' לא הסכים. התובע: אני מוכן לוותר על ההנאה שהיתה לי משימוש ברכב בסך 500 ₪, אבל תובע את היתרה בגלל מקח טעות. הצדדים שיגרו מכתבים לבית הדין והתווכחו ביניהם אודות הפניה למשטרה אם יש מקום לפנות בכלל. הצדדים חתמו על שטר בוררות, ואלה הן עיקרי העובדות. בירור הדין עומדות לפנינו שלש תביעות של התובע. א. טענת מקח טעות. ב. לשלם לו עבור הגיר. ג. לשלם לו עבור הטסט. א. מצינו בחו"מ סי' רל"ב סע' י"ח ברמ"א, דאם סרסור (מתווך) מכר דבר שהונו אותו והוא מכר למישהו, יכול הלוקח לטעון טענת מקח טעות, למרות שגם הסרסור לא ידע מזה. וכל שכן במקרה שהמוכר קנה ומכר, ולא ידע שיש בזה מום, אין לו רשות להונות אחרים, וזה נקרא מקח טעות ומבטלים את המקח. ואפילו להמחבר, שהוא פוסק דבסרסור היתה חובה על הלוקח לבדוק, ולכן הסרסור פטור משום שלא היתה לו האפשרות לבדוק, אבל בשאר המקרים כמו במקרה שלנו שהלוקח סמך על המוכר שהרכב הוא תקין, ולא ראה צורך לבדוק, ולכן כאן אליבא דכולי עלמא ניתן לטעון מקח טעות, הן לשיטת הרמ"א והן לשיטת מרן המחבר. עי' ערוך השלחן שם סע' כ"ז. ומה שטוען הנתבע שניתן ללכת למשטרה שהיא תקבע אם המנוע מזוייף, נראה לבית הדין שהיות והבוחן מטעם משרד הרישוי קבע שזה מזוייף, ואפילו אם זה ספק היות ולמעשה אין ביכולתו של הקונה לעבור טסט, לגביו זה מקח טעות. דומה למה שמובא בהלכה באותו סימן סע' י"ב ברמ"א, דגם בספק טריפה יש טענת ביטול מקח. ב. ביחס לטענת הגיר , היות והרוכש פעל בתמימות טרם שנודע לו על המום, והוא השביח את הרכב לאחר הרס הגיר הישן, יכול לדרוש את השבח מבעל הרכב במקרה של מקח טעות, ע' חו"מ שם סע' י"ד. ג. בנוגע לתביעה של אגרת הטסט בסך 930 ₪, יש לדמות בזה לדין המובא בחו"מ ס' רל"ב בערוך השלחן סע' ל"ד, אם הלוקח הוליך חפץ למקום רחוק ואחר כך התברר שהיה בו מום, אם המוכר לא ידע ממנו אינו חייב בדמי ההליכה, אלא לאחר שנודע לו חייב המוכר בדמי החזרה. אבל אם ידע מראש שמוליך אותו למקום רחוק, ואחר כך התברר שזה מקח טעות חייב בכל. במקרה דידן כל אחד יודע שרכב צריך לעבור טסט, ולמרות שלא ידע מהמום החיוב הוא על המוכר ולא על הקונה, היות ולא פשע בכלום. ביחס לדמי פתיחת תיק, מקובל בדרך כלל שמי שפותח תיק הוא משלם ולא הנתבע, אלא אם כן גלוי שהיתה סתם התחמקות של הנתבע להתדיין. לסיכום: על הנתבע לשלם לתובע עבור ביטול המקח, הגיר, והטסט, אחר קיזוז 500 ₪ של שימוש הנתבע, 6,130 ₪. בית הדין התמקד בטענות שביניהם. אולם אם הצדדים רוצים מעצמם להחזיר את הבעלות למוכר, ולהשבית את הרכב, ואזי המדינה תפצה את המשלם רשאים הם לעשות זאת כדי לחסוך בהוצאות של עצמם. אולם בית הדין אינו יכול לחייב זאת אלא רק להציע. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז נושאים בית דין - סדרי דין > כללי פסיקה > הלכה כמי שקבלוהו ונהגו לפסוק על פיו > פסיקה כשולחן ערוך > פסיקה כשו"ע מכר - קנין > מכר > מום במכר > גדרו > מבחן התוצאה המעשית כשיש ספק מום מום במכר > ידיעת הקונה והמוכר > כשהמוכר לא ידע ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > בתוספת הוצאות שהוציא ביטול המכר > עילות לביטול המכר > טעות > מקח טעות בשל אונאה או מום > כשהמוכר לא ידע מהמום מקורות שולחן ערוך חושן משפט רכז-רמ - הלכות אונאה ומקח טעות סימן רלב סעיף יב סעיף יד סעיף יח