תלמוד בבלי מסכת כתובות דף 92:

אֲבָל שְׁבַק בֵּינוֹנִית דִּכְווֹתַהּ, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לָךְ מָקוֹם לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ. אָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לַהּ מִינֵּיהּ, דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל רְאוּבֵן וּמְפַצֵּי לֵיהּ. וְלָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: דְּמַפְּקַתְּ מִינֵּיהּ, עָלַי הָדַר. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא נִיחָא לִי דְּתֶהְוֵי לֵיהּ לְשִׁמְעוֹן תַּרְעוֹמֶת עָלַי. אָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וְיָצְאוּ עָלָיו