ביאור הגר"א חושן משפט 278
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אין כו'. מתני' בכורות נ"א ב' ב"ב קכב:
אפי' כו'. שם קיא ב':
קודם כו'. שאין יורשים כ"ז שלא נשבעה כמ"ש בשבועות מח א':
הניח כו'. עבה"ג וכמש"ש ומ"ס אשתני וע"ל ר"ס שנ"ד:
וי"ח. וכן הראב"ד השיגו:
הניח כו'. י"ג א':
ואם מחמת כו'. קכג ב':
אע"פ כו'. קכ"ד א"ב:
ואע"פ כו'. נקט רבותא בקרקע משום דקי"ל כר"ן שם קכ"ה א' יתומים כו':
היה לו כו'. דשותפין ש"ש זל"ז כמ"ש בפ"ג ופקדון ברשותא דמרה איתא כמ"ש בפ"ג דקדושין וערי"ף ורא"ש בריש ב"מ לענין המסותא שם:
ואם המלוה כו' ב"מ סז ב' ועתוס' שם ד"ה ושביעית כו' וז"ש לעיל בד"א במלוה כו' ואמרינן בפ"ב דפסחים דישראל מעכו"ם לא קני משכון וז"ש בהג"ה וי"א דוקא כו'.
והוא כו'. דאז יכול לסלקו.
ומקרי כו'. כמ"ש גטין מח ב' בכור כו' וכ"ש כאן וע' כתובות נט ב':
בין כו' בין כו'. שם:
ואפי' מיחה כו'. כרבה דלפי' הזה רבה ורב יוסף פליגי ועברי"מ ודברי כ"מ תמוהין:
ונ"מ כו'. רשב"ם ותוס' שם בשם ר"י:
שאין בע"ח כו'. כדעת הרי"מ בטור שא"י לסלק עצמו מחלק הפשיטות שבמקום אבוה קאי. והראב"ד חולק וס"ל דאפי' בחלק פשיטות יכול לסלק עצמו דהא דקי"ל כופין כו' באית להו נכסים של אב וכמש"ל ר"ס קז ומ"ש גבי בכור דוקא לא לענין פרעון בע"ח אלא לענין חזרה דיורש יכול לחזור אח"כ משא"כ בכור דמתנה כו' כמש"ש ובמתנה בצווח מעיקרו לא זכה בה ועטו"ר וגדולה מזו בס"ח לפיכך כו' וז"ש ויש כו':
היו כו'. ה"ה א' ותוס' שם ד"ה א"כ כו':
הי"ל קרקע כו'. כמ"ש קכ"ה ב' דבר זה כו' וערשב"ם שם ד"ה כאומר כו' ואף בני מערבא ל"פ בכה"ג וע"ל סי' רמח ס"ז ובגטין מ"ח ב' מתניתא דתניא כו' וה"ה לאידך דר"ל בב"ב קלו ב':
או כו'. דדוקח מלוה משום דלהוצאה ניתנה אבל גזילה בכה"ג שחוזרת בעיניה וברשותא דמרה קאי וצ"ע דהא קי"ל גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם א"י להקדישו זה כו' ועוד דא"כ מאי קמ"ל קכג ב' הניח להן כו' ובגמ' שם לא מתמה אלא אסיפא השתא כו' מ' אבל רישא איצטריך לגופא: