ביאור הגר"א חושן משפט 414

לא יוציא כו'. אפילו לר' יהודה כמש"ש רב אשי אמר כו': ואם כו'. מתני' שם וכרב דרבו של זעירי הוה ועוד דזעירי אתי כתנאי ודרב ככ"ע וגם פשטא דמתני' כרב דבהן מ' בגופן. הרא"ש: מעת כו' ואם קדם כו'. בעיא שם דלא איפשטא וכשיטתו: מיהו י"א כו'. כרב הונא דקאי כת"ק דרשב"ג: רק בשבח. הג"א. ברייתא שם אלא לאו ה"ק וכל כו' ועתוס' ד"ה לזעירי כו' אבל הרמב"ם פ' כרב אדא משום דאתמר באחרונה כשיטתו אין הולכין בזה אחר פלוגתא דתנאי במקום דפליגי אמוראי בזה כמ"ש בכמה מקומות ולח"מ כ' דס"ל כפי' ראשון של רש"י במתני' ד"ה כל המקלקלין כו' והלכה כרשב"ג במתני' ע"ש: יש לכ"א כו'. כר"י ועסי' רס"ד ס"ה בהג"ה: אבל שלא כו'. שם אר"נ מתני' שלא כו': אבל מוציאו כו'. עתוס' דב"מ קיח ב' וי"ל כו' ולהכי ל"ק ליה כו': וכ"ש כו'. למד מהנ"ל: אפילו בימות החמה. דאסור בלא"ה כמ"ש בב"ק שם חדא בימות כו' דתניא כו' בכה"ג מותר כנ"ל: ואפילו מתקן כו'. ממ"ש בב"ב נז א' ועשה מקום כו' הא פחות מכאן לא אלמא דא"י למחות אע"ג דשם נ"ט א' אמרינן למעלה מד"א כו' התם כדמפ' זמנין דמותבת כו' הלא"ה אמרינן דכופין על כו'. שם: ואעפ"כ כו'. ואף דגם בזה פליג ר"י אין הלכה בזה כר"י דבב"מ שם אוקמיה בשיטה ואמרינן בב"ק שם חדא כו' דתניא כו' וכן שם ו' א' אוקמוה מתני' שם כהאי ברייתא. הרא"ש וש"פ: וי"א כו'. הג"א שם: (ליקוט) וי"א דלאחר כו'. ממש"ש כ"א א' לימא בבור כו' וערש"י שם ד"ה לימא כו' ואע"ג דמסתמא ליכא שבחא בפירות אלא דמיירי בכה"ג וז"ש בבור כו' ובזה מתו' קושית תוס' שם בד"ה דרב. והא דתנן כו' וק' לר"י כו' (ע"כ): (ליקוט) וי"א דלאחר כו'. ממש"ש וזעירי א"ל אנא דאמרי כו' מ' דלאחר שהזיק ודאי דזכה לזעירי אף בדבר שאין בו שבח דהא לזעירי טעמא לאו משום שבחא דהא ס"ל דלא קנסו גופן משום שבחן וכ"ש לרב דהא רב פליג לחומרא ואף דגמ' קא' לזעירי דוקא אליבא דר"מ הא קא' שם בגמ' דלרב ל"פ רבנן עליה דר"מ אלא קרן דבהתירא אבל הכא כו' (ע"כ):