ביאור הגר"א חושן משפט 112

אין בע"ח כו' ואם שיעבד כו' ודוקא כו'. ב"ב מ"ד ב': ומיהו. שם קנ"ז א': (ליקוט) ודוקא שפירש כו'. תוס' דבכורות מ"ט ב' בד"ה ודידיה כו' ועי"ל כו' אבל היכא דלא כו' (ע"כ): וי"א כיון כו' וראיה ממ"ש שם ת"ש שט"ח כו' ת"ש לשבח כו' ואם איתא אפי' אי אמרי' דאיקני משתעבד הא בסתמא קתני אפי' לא כ' דאיקני וכן במסקנא קי"ל כהנך מתני' ומ' אפי' בסתמא והא דאמרי' שם מ"ד ב' וליחוש דלמא דאקני כו' משום דבכל השטרות אין סומכין על האחריות ט"ס אלא כותבין בהדיא וכמ"ש שם ס"ט ב' האי מאן דמזבן כו' ואע"ג כו' ואז צרוך ליכתב בהדיא גם דאיקני וז"ש. מיהו אם כ' לו מקצת כו': י"א דאף כו'. ממ"ש שם קנ"ז ב' והלכתא יחלוקו וצ"ל הטעם משום דכשכתב לבתרא הדר ביה מקמא על פלגא דמסתמא רוצה שיהיו כל הבע"ח שלושוים כמ"ש בב"מ ס"ו ב' המוכר פירות דקל לחבירו אר"ה עד כו' ואוקימנא ביבמות צ"ג א' דר"ה כר"מ דאמר אדם מקנה דשב"ל. מ"מ ומרדכי ועתוס' דב"מ ט"ז א' ד"ה קנויה כו': ויש חולקין. שמפ' יחלוקו כמ"ש רשב"ם שם ד"ה יחלוקו כו' ואע"ג שרשב"ם שם ד"ה את"ל כו' או לבתרא כו' הא הדר כו'. היינו לס' דלבתרא משתעבד וראיה ממ"ש שט"ח המאוחרין כשרין וע"כ צ"ל בדאקני כמ"ש שם ואם איתא שמא חזר בו ומ"ש מפירו' דקל ל"ד קנין לשיעבוד ועתוס' שם ד"ה דאיקני כו' וד"ה דאיקני כו' ע"ש שעדיף שיעבוד אפי' לרבנן מקנין לר"מ: אם לא כו' י"א שעל כו'. ב"מ ק"י ב' סבר ר' חנינא למימר כו' א"ל ההוא סבא כו' משא"כ כאן וערש"י שם ד"ה ספק. וה"נ בין יתומים כו': וי"א כו' אבל כו'. ממ"ש בב"ב ל"א א' א"ל אביי מ"ל לשקר כו' וע"כ מיירי שם דסהדי לא העידו שהיו של אבותיו של המערער מעולם דא"כ האיך אמר רבה מ"ל לשקר האיך נעשה העדים שקרנים ואמרי' נמי בשבועות ל"ח ב' מנה לי בידך א"ל הן כו' אין לך בידי חייב ואע"ג שהיה יכול לומר נתתיו לך כמ"ש שם ועוד מדאמרי' בב"ב שם ומודו כו' שלקחו מאבותיך וע"כ בשלא העידו מעולם וצ"ל דס"ל לאביי כיון שהעידו בסתמא מחזקינן שהיו של אבותיו מעולם ועבחידושי הרמב"ן שם וה"ה כאן ועבסה"ת שמ"ג ח"ד: ונ"ל כו'. וכ"כ הטור ואזיל לשיטתו שמפ' כפי' תוס' שם ד"ה מה לי כו' ואור"י כו' וכ"כ הטור בסי' קמ"ו וכ"כ בהגה שם סכ"ד: נותן נכסיו כו' שני מלוין כו'. תלוי בפלוגתא הנ"ל בס"ב ועסה"ת שם: י"א שחולקין כו'. כמו שנים אוחזים בטלית ריש ב"מ ועתוס' שם ד"ה ויחלוקו כו' וי"ל כו' וכן במנה שלישי כו' וה"ה כאן: ראובן כו'. עבה"ג ובעיא שם דלא איפשיטא ופי' הרי"ף דלוקח הוי לקולא וה"ה כה"ג דכמלוה ע"פ דמי לגבי אלו הנכסים ואין לומר ה"מ היכי דהלוה משעבד אבל היורש לא דאמרי' בכתובות ס"ט א' האחין ששיעבדו בין מכרו כו' אין מוציאין כו' דכמלוה ע"פ דמי: