סיכום
תובע הלווה לנתבע סך 43,000 ₪ בעל פה לפני כשנה וחצי. על מנת לכסות את ההלוואה, לווה התובע את הכסף מהבנק בתשלומים חודשיים של 722 ₪. הסכימו הצדדים כי הנתבע יחזיר את ההלוואה בתשלומים שווים בהיקף החזרים אלו לבנק. הנתבע התחיל בהחזרים אך לאחר מכן איחר ובסופו של דבר הפסיק להחזיר. התובע תבע את הנתבע על יתרת החוב בסך 30,690 ₪. הנתבע הודה בחוב אך טען שהאיחור נגרם מסיבות חיצוניות ובקש להסדיר את החוב בתשלומים מוגברים (1,000 ₪ לחודש) במהלך שנה. בית הדין קבע כי מדובר בחוב מוסכם וקבע הסדר החזרים מגובה בשיקים, בתנאי שהנתבע לא יעמוד בתשלומים יהיה חייב לשלם בריבית או במלואו.
עובדות
התובע הלווה לנתבע סך 43,000 ₪ בעל פה וללא מסמכים לפני כשנה וחצי. התובע לווה בעצמו את הסכום מהבנק בתשלומים חודשיים של 722 ₪. הסכימו הצדדים שהנתבע יחזיר את ההלוואה בדיוק בסכומי ההחזרים החדשים החודשיים כדי שלא יישמע התובע. הנתבע התחיל בהחזרים אך לאחר מכן איחר בכמה תשלומים והפסיק לחלוטין להחזיר. יתרת החוב של התובע לבנק עומדת על 24,914 ₪, בתוספת 5,776 ₪ שכבר שילם התובע ולא קיבל החזר מהנתבע, בסך הכל 30,690 ₪. הנתבע הודה בפרטי החוב אך טען שהאיחור נגרם מסיבות בלתי תלויות בו כמו מגפת קורונה. הנתבע הודה כי יכול להגדיל את התשלומים ל-1,000 ₪ לחודש ומציע להחזיר את כל החוב בתוך 12 חודשים.
החלטה
בית הדין קבע כי הנתבע חייב לשלם לתובע את יתרת החוב בתוספת 500 ₪ כהחזר אגרה כדלקמן: חמישה תשלומים בסך 722 ₪ בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2021, שלושה תשלומים בסך 7,000 ₪ בחודשים ינואר עד מרץ 2022, ותשלום אחרון בסך 6,580 ₪ בתאריך 2.4.2022. כל התשלומים יבוצעו ביום השני לחודש הלועזי. על הנתבע להעביר שיקים על פי ההסדר עד לתאריך 11.8.2021. אם הנתבע לא יעביר את השיקים במועד, או אם אחד השיקים לא ייפרע, הנתבע חייב לשלם את יתרת החוב במלואה. בית הדין גם הזהיר את הנתבע שאם יחזור וישמיע איומים על התובע, התובע רשאי לפנות למשטרה.
נימוקים
בית הדין קבע כי החוב מוסכם וכי הנתבע נהג שלא כדין בעיכוב התשלומים. עם זאת, בית הדין התחשב בעיקרון הלכתי שמסדרים לבעל חוב ואין כופים על חייב לוותר על צרכיו הבסיסיים. בית הדין מצא כי הזמן שמציע הנתבע (שנה אחת) סביר וקצר מגביית החוב בהוצאה לפועל, ולכן קבל לבקשתו. בית הדין הודה בהתלהטות רגעית של הנתבע בהשמעת איומים אך מעיד על חומרת הדבר. בית הדין השבח את שני הצדדים על הבאת הסכסוך להכרעת דין תורה.
טקסט מלא של הפסק ←
בס"ד, כ"ד אב תשפ"א 2 לאוגוסט 2021 תיק מס' 81100 בענין: (להלן: התובע) (להלן: הנתבע) הצדדים קבלו את הח"מ (להלן: ביה"ד) כבוררים הן לדין והן לפשרה, וחתמו על הסכם בוררות כנדרש. בית הדין קיים דיון בו פרשו הצדדים את טענותיהם. הצדדים לא הגישו כתבי טענות. לא נפרט בפסק הדין את כל הטענות שנטענו בפנינו, ואת כל הראיות שהוגשו לנו, אלא רק את עיקרי הדברים. העובדות א. לפני כשנה וחצי הלווה התובע לנתבע סך 43,000 ₪. ההלוואה נעשתה בעל פה וללא מסמכים. לצורך הלוואה זו, לווה התובע את הסכום הנ"ל מהבנק. ב. היות והנתבע ציפה לזכות בתביעה משפטית בסכום של 200,000 ₪, תיכננו שני הצדדים כי הנתבע יפרע את ההלוואה תוך זמן קצר (עד חדשיים). ג. אולם זכיית הנתבע בתביעה הנ"ל בוששה לבא, ועל כן סיכמו הצדדים כי הנתבע יפרע בינתיים את ההלוואה בדיוק בסכומי ההחזרים החדשיים שמחזיר התובע לבנק, בסך 722 ₪ לחודש. כך שהתובע לא ייפגע מאי החזרת ההלוואה. ד. תחילה החזיר הנתבע את ההלוואה בהתאם לסיכום הנ"ל – ע"פ ההחזרים החדשיים, ביום השני לכל חדש לועזי. אולם בהמשך, הנתבע איחר בכמה תשלומים, ולבסוף הפסיק הנתבע להחזיר את התשלומים הנ"ל. טענות התובע ה. התובע דורש אפוא לקבל סך 30,690 ₪. סכום זה מורכב מיתרת חובו של התובע לבנק בסך 24,914 ₪ בתוספת סך 5,776 ₪ שהתובע כבר שילם לבנק ולא קיבל החזר מהנתבע. ו. התובע דורש לקבל כעת לפחות 6,000 ₪. ואת השאר בתשלומים שווים כנ"ל עד לסוף השנה. טענות הנתבע ז. הנתבע מודה אמנם בפרטי החוב הנ"ל, אך טוען שהאיחור בתשלומים נגרם מסיבות שאינן תלויות בו, כגון מגפת הקורונה וכד'. ח. הנתבע טוען כי הוא אמנם יכול לעמוד כיום בתשלומים החודשיים עליהם סוכם, ואף להגדילם לסך 1,000 ₪ לחודש. אולם אין ביכולתו כרגע לפרוע את כל ההלוואה, אא"כ יזכה בתביעה הנ"ל. ט. הנתבע מציין כי היות וכרגע גדלו הכנסותיו, הרי שהוא משוכנע כי יוכל לפרוע את החוב בשלמותו תוך 12 חדשים. והוא אף מוכן לתת שיקים לתובע בסך 7,000 ₪ לחודש החל מעוד 4-5 חודשים. י. כאמור, פרטי החוב מוסכמים. ולמעשה הוויכוח הוא על הסדרת החוב. יא. לא נוכל שלא לציין כי הנתבע נהג שלא כדין כשעיכב את התשלומים שלא כדין. ומן הדין עליו לשלם באופן מידי את כל החוב שנצבר עד עתה, אחרת ייווצר מצב בו התובע אמנם צודק בכל טענותיו, אולם אינו מקבל דבר! יב. עם זאת הלכה היא שמסדרין לבעל חוב דהיינו שאין כופין על חייב לוותר על צרכיו הבסיסיים לצורך פירעון החוב אלא מתחשבים בו. במקרה דנן הואיל וזמן הפירעון שמציע הנתבע הוא סביר, והוא יהיה קצר מגביית החוב בהוצאה לפועל, נראה לנו שיש להיענות לבקשתו לשלם את החוב במהלך השנה הקרובה. יג. עלינו לציין כי הנתבע השמיע בביה"ד איומים קשים ונוראיים כלפי התובע. איומים שכללו גם השמצות קשות. מדובר באיומים לפגיעה פיזית קשה בתובע, ובאיומים לפגיעה קשה בשמו של התובע. יד. במקרה רגיל השמעת איומים כנ"ל היתה גורמת לפניה מידית למשטרה. אלא שאנו סבורים שמדובר בהתלהטות יצרים רגעית כתוצאה מהדיון. ואף שאין אנו נוקטים פעולה כלשהי בנדון, ואף לא ממליצים לנתבע לפעול בנדון, אין אנו מזלזלים בחומרת הדברים. טו. אנו בהחלט משבחים את הצדדים על הבאת הסכסוך להכרעת דין תורה. טז. כיוון שהנתבע לא שילם חוב שהוא מודה בו הרי שעליו להחזיר לתובע את האגרה ששולמה בסך 500 ₪. יז. מתוך שקלול כל הנסיבות אנו קובעים את הסדר החוב כמפורט להלן. החלטות 1. הנתבע, חייב לשלם לתובע את חובו בתוספת החזר הוצאות משפט, על פי הפירוט הבא – כל התשלומים יבוצעו ביום השני לחודש הלועזי: א. חמישה תשלומים בסך 722 ₪ בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2021. ב. שלושה תשלומים בסך 7,000 ₪ בחודשים ינואר עד מרץ 2022. ג. תשלום אחד בסך 6,580 ₪ בתאריך 02.04.2021. 2. על הנתבע להעביר לתובע שיקים על פי פירוט התשלומים הנ"ל עד לתאריך 11.08.21. 3. אם הנתבע לא יעביר את השיקים לתובע במועד שנקבע אזי הנתבע יהיה חייב לשלם לתובע את יתרת החוב במלואה עד לסוף חודש אוגוסט 2021. 4. אם אחד השיקים לא ייפרע בגלל שהוא בוטל ע"י הנתבע או בגלל היעדר כיסוי בבנק או מכל סיבה אחרת הנמצאת באחריות הנתבע – הנתבע יהיה חייב לשלם את יתרת החוב במלואה עד לשני לחודש הלועזי הסמוך למועד בו הבנק סירב להעביר את התשלום לתובע. 5. במידה והנתבע יחזור וישמיע איומים כנ"ל על התובע, הרי שהתובע רשאי לפנות ללא דיחוי למשטרה. פסק הדין ניתן ביום כ"ד אב תשפ"א, 2 לאוגוסט 2021. בזאת באנו על החתום ______________ הרב ניר ורגון ______________ הרב אליעזר שנקולבסקי אב"ד ______________ הרב ידידיה לביא