ביאור הגר"א חושן משפט 24
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
(ליקוט) פי' ראובן כו'. פרש"י שם (ע"כ): (ליקוט) פי' ראובן כו'. אבל במרדכי שם הקשה ע"ז דהא אמרי' בב"מ ק"י א' הכא מילתא דעבידא לגלויי כו' אע"ג דקרק' בחזקת בעליה וכמאן דנקט שטרא ואע"פ שאין לו עכשיו עדים כיון שאפשר שסופן לבוא כ"ש בכה"ג והסכים לפי' ריב"א כמש"ל וה"ה אם התובע רוצה כו' וכ"ה מפורש בתוספתא פ"ו כיצד הדין הדיינים יושבים והנידונין עומדין ובע"ד פותח בדבריו ראשון שנ' מי בעל דברים יגש אליהם. שם (ע"כ):
(ליקוט) בענין שלא כו'. דקי"ל המלוה כו' א"צ לפרעו בעדים וכן נאמן לומר יש לי בידך כסות או כלים כמ"ש בתוספתא דשבועות פ"ה ומיירי דנקט שטרא או משכון. תוס' (ע"ש):
(ליקוט) יותר מל' כו'. דאל"כ הא נותנין לו זמן לזה כמ"ש בסוף ב"מ (ע"כ):
(ליקוט) אע"פ כו'. דאל"כ הא אין נותנין לו יותר מל' יום אלא בכה"ג דהכל לפי ראות הדיינים כמ"ש בפ"ב דב"ק ואי אמר נקיטו לי זמנא ואמ' בסתם הכל לפי ראות עיניהם. הרא"ש שם וקמ"ל דמ"מ נזקקין תחלה כו' (ע"כ):
וה"ה אם. רא"ש שם בשם ריב"א: (ליקוט) וה"ה אם כו'. כ"פ ריב"א וכ"ה בתוספתא פ"ו דסנה' התובע את חבירו הוא פותח ראשון ונ"מ לענין מודה מקצת כמ"ש בסי' פ"ח סט"ו. ש"ך (ע"כ):
או שמבקש. שם בשם ראב"ד: