ביאור הגר"א חושן משפט 100
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
לוה כו' כדי שאלוה כו' קובעין לו כו'. ב"ק קי"ב ב' תלתין קמאי כו' ולא כ' פתיחא עליו אלא משום שלא בא לב"ד וביקש זמן וכמ"ש בסי' י"א מי שלא יוכל לבא כו' ואפי' להורע לשטר מקויים קבעינן ליה זמן כמ"ש שם: (ליקוט) לוה כו'. עתוס' דב"מ קי"ח א' ד"ה זמן כו' (ע"כ):
או אמכור. שם תלתין מציעאי נמי לא כו' וה"ה להשכין:
ואם נראה ואם כו'. כמש"ל סי' צ"ח ס"ד ועבתוס' דב"ק מ"ו ד"ה שאין. וא"ת כו' וי"ל כו':
ואם אומר התובע. כנ"ל בסי' צ"ח ס"ד:
שאלו היה. כמש"ל בסי' ק"א ס"ב ע"ש:
ואין מחייבין הלוה. ב"ק שם ואי אמר נקיטו כו' ואין מחייבין להביא ערב:
אא"כ נראה. דכ"מ שיש לחוש לפסידא חוששין לתקנת המלוה כמ"ש בסי' ע"ג ס"י מהא דהכותב פ"ח א' אפי' בע"ח שלא יהא כו' אף שהוא נגד הדין וע"ש בתוס' ב' ירושלמי:
אבל אין נותנין. ב"ק שם וה"מ דאמר אתינא כו' וה"מ במלוה כו':
וכן כו' מיד כו'. ב"ב קס"ח א' מי שפרע כו' ר"י אומר יתן:
י"א שהקובע. עבה"ג ועוד ראיה מב"מ ק"א כ' המשכיר בית כו' ואמרי' בירושלמי שם והביאו הרי"ף ורא"ש ואם השכיר לזמן ידוע כו' ע"ש:
וי"א שגם. דראיתם מפסחי' י"ל לא יהא אלא שומא דאם זבנה זבין ובידו הדרא כמ"ש בב"מ ל"ה א' וההיא דמשכיר שאני ששלו חוזר וכמ"ש בב"ק קי"ב אבל בפקדון לאלתר כתבינן וז"ש בהגר ואפי' בא כו' כנ"ל דבמשכיר כה"ג יכול להוציא וכמ"ש שם:
מיד. ב"ק שם וה"מ דאמר אתינא כו':
אין מנדין. שאפי' נדוהו מתירין לו כנ"ל סי' צ"ח ס"ה:
אבל אם. כתובות ק"ד ב' זיל הב לה כו':
ואם אין כו' מתרין כו' ואח"כ כו' ואם. מ"ק ט"ז א':