ביאור הגר"א חושן משפט 15

(ליקוט) צריך כו'. והשמיט מש"ש א"נ לשודא דדיינא כמ"ש תוס' בכתובות צ"ד ב' בד"ה אימיה כו' וכמ"ש בסי' ר"מ ס"ג בהגה וכמש"ל (ע"כ): וכן מצוה. עתוס' שבועות שם: (ליקוט) ואם הת"ח כו'. כמ"ש בב"ב כב א' כי הא דרבא כו' דלא כהלכתא כו' (ע"כ): אבל אם. דעובדא דרב ענן מיירי שלא התחילו עדיין בדינא דיתמי אבל בת"ח עצמו משום ביטול ת"ת כמ"ש בב"ב כב א': דין היתום כו'. שנ' שפטו יתום כו'. רמב"ם: ידין ת"ח. כנ"ל: (ליקוט) הדיין כו' עד מסורים ללב. כ"ז לשון הרמב"ם ומתרץ ההיא דסנה' ושבועות כמ"ש כאן דתחלה יחקור ואח"כ יסלק והרא"ש מחלק בין תובע לנתבע כמ"ש בס"ד וזה שהתחיל בההוא דשבועות לא יאמר כו' וסיים אלא ידרוש כו' ואח"כ אלא יסלק כו' אם נראה כו' הוא כלל ואח"כ פורט והולך. או שאין דעתו כו' מההיא דשבועות. ויהא קולר תלוי כו'. או שדעתו כו'. ההיא דסנה' וערש"י שם ד"ה מרומה כו'. או שנראה לו. ההיא דג"פ דצריך לברר וער"ס ע"ה (ע"כ): של ר"נ. שם אחד דיני כו': אלא יסלק. ובזה מתרץ קו' תוס' שמקשים בשבועו' אהא דסנה' ולכך פי' לכתחלה יחקור ואם נראה כו' יסלק וכן מתרצים תוס' בעצמם ג"כ בסנה' שם: (ליקוט) וכשהיה כו'. בזה אף הרמב"ם מוד' דלא כסמ"ע (ע"כ): בד"א. כ"כ הרא"ש לתרץ קו' תוס' הנ"ל: (ליקוט) ואם נראה כו'. כמ"ש בפ' האשה שנפלו מורה הוראה אני כו' וכפי' תוס' שם דאפי' לא אמרה אלא גילוי מילתא בעלמא מהא דב"ב ע"ש וממעשה הזונות לפני שלמה ועבה"ג (ע"כ): (ליקוט): ואם נראה כו'. כמ"ש היא אמו ותמרו מכות כג ב' שלמה נמי כו' וכן דין מברחת בר"פ החשה שנפלו ובפ' מי שמת וכמה דינים הכל באומדנא (ע"כ): (ליקוט) ובדרך זה כו' ויכול כו'. כמ"ש תוס' בשבת י"א דין אמת לאמיתו לאפוקי דין מרומה שלל ידון לאמיתו וכן בס"ג וכשהי' כו' אלא דשם בתובע וכאן בנתבע (ע"כ): שלא יהפכו. כתובות שם: ולא יפגמו. שם מרענא כו' וכפי' רב אלפ"ס שם להזקיקו שבועה וכ' שם דצ"ל דקרוב הוה וז"ש ע"פ עדות אשה. שם בעובדא דרבא. או קרוב. כנ"ל: אע"פ שדעתו. שם דקים לי כו': וכן אין. שם ב' ההוא גברא דאפקידו כו' ועסי' רצ"ז בסופו: לא בדעת הדיין. שם א' וכ"כ הרי"ף בפי' ב' א"נ לשודא דדייני כו': (ליקוט) ולא בדעת. היינו מ"ש בסי' ר"מ ס"ג בהגה וכשיטתו שפי' שודא דדיינא כפרש"י כמ"ש בסי' רי"ט ובסי' ר"מ וסי' רנ"ג וש"מ וז"ש בדעת הדיין ול"ק ברצון הדיין (ע"כ): ולא באומדן. שם ב' דלא אמיד: או הטוען. שם דיהיב סימנא: ואעפ"כ. שם ברי"ף: ממתין בדין כו'. כנ"ל בס"ג בדין מרומה: ודורש וחוקר. כנ"ל מהא דסנה': או יעשו פשרה. כמש"ל בסי' י"ב ס"ה שאינו רשאי להוציא כו' וזהו לשיטת התוס' דב"מ מ"ב ב' אבל לדעת רש"י יעשה אף בעצמו כעין פשרה כנ"ל: או יסתלק. מהא דשבועות כנ"ל וכמש"ל אם נראה לו כו':