ביאור הגר"א אבן העזר 176
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ואם נמלכו כו'. ירושלמי גבי לקטן על השפחה א"ל שלא יכנוס וכנס מוציאין מידו:
מי שעבר כו'. מתניתין רפ"ג וכמש"ש ך"ג ב' מ"ש מהא כו' הכא כל חד כו' ועתוס' שם ד"ה קדמו כו' אר"י כו' והוצרכו לזה לפי שיטתם שפי' בד"ה ומ"ש כולי ואר"י כולי. תוספת שם ולדברי רש"י שם גמ' ערוכ' אבל לדברי תוספת שם ד"ה ומ"ש י"ל דל"ק כלל דשם יוציאו משום דכל שאין אני קורא לה יבמה יבא עליה ה"ה כאשת אח כו' וה"ה כאן מדרבנן משא"כ בנכרית אבל מ"מ החילוק בין ודאי אחות זקוקתו דיוציאו ובין ספק דיקיים אף בנופלת לייבום מבואר בגמרא כ"ט א' בשלמא ראשונה כו' אלא כו' אבל בכה"ג דבודאי יוציא אינו מבואר ולמד תוס' מדתנא במתניתין בסוף פ"ק מ"ש דבודאי יוציא ומה שכתב במתני' דריש פרק ד' אחין באשת אח הנופלת לאשמעי' כחו דר"א אליבא דב"ש:
תחלה גמרא שם וגם היחיד חולץ תחלה. שם וכן בס"א:
תחלה. גמ' שם:
תחלה גמ' שם: