ביאור הגר"א אבן העזר 152

הבעל כו'. ב"ב קל"ה א': ואפילו הודית כו'. כ"מ בגיטין. ס"ד א': שנים כו' בד"א כו'. כת"ק בכתובות ך"ב ב' וכרב אשי כגון דאמרי עדים כו' ודלא כרבא דאמר ראה ר"י דבריו כו' ומ"מ במה שסובר רבא היכא דאיכא מסייע מעיזה אין חולק עליו שכן אמרינן בפ"ב גיטין ס"ד ב' וז"ש אפי' הבעל כו' בד"א כו' אם נשאת כו': וכן אם אמרה כו' שם היא גופה כו'): אבל כל כו'. כנ"ל דדוקא שמכחישין: וי"א כו'. עח"מ סימן ך"ט ס"ג: אחד כו'. שם אמר אביי כו' ושם ך"ג א' אמר אביי כו' וכ' הר"נ שם מדקא' תרווייהו בא"א קא מסהדי כו' מ' דלא הוחזקה א"א אלא על פיהם והא כיון שמכחישין זא"ז א' מהן פסול כמ"ש בח"מ סי' ל"א ס"א ותי' כגון דתרווייהו מודו בגירושין אלא דפליגו בקרוב לו ובקרוב לה וכהאי גוונא עבידי דטעו הילכך לא מיפסיל חד מינייהו כו' ע"ש והנצרך לזה מפני שלא נתחזקה א"א אלא ע"פ אבל אם הית' בחזקת א"א תצא בכ"ע וז"ש הטוש"ע אם היתה כו' ואם לא כו': ומ"ש תנשא לכתחילה הוא מדברי תו' שם ד"ה תרווייהו אבל תימא כו' וה"נ כיון שלא נתחזקה אשת איש כיון שחכחישין זא"ז כנ"ל אוקמה אחזקה: וי"א כו' עתו' שם סד"ה מנין: אבל חוששין כמ"ש ביבמות קי"ח ב': באו כו'. פשוט דעד מפי עד פסול ועתו' דיבמות מ"ז א' ד"ה ס"ד כו': היו לה כו'. ממ"ש בכתובות פ"ק א' הבעל כשאין כו' הא יש עדים גובה כתובה וקי"ל דכל שא"א לה להנשא אינה גובה כתובתה וכמש"ל ס"ס ק"נ ש"מ וע"ל ס"ג אבל כל כו': הוציאה כו'. מתני' ומוקמינן שם בשאין שם עידי גירושין כנ"ל: אף על פי שאינו כו'. כמש"ל סימן קמ"ב סי"ד ואם לא התנה כו' ואע"פ כו': בא הבעל כו'. ממ"ש בב"מ כ"ח א' הוא אומר סימני הגט כו' אלמ' דכל שידוע שהיה בידה אי"ל ממני נפל וכ"ש שהוא עכשיו בידה: אבל אם כו'. אע"ג דא"צ לקיימו כ"ז שלא ערער מדפריך ספ"ב דגיטין אשה מכי מטיא כו' ואצ"ל בפ"נ ובפ"כ כנ"ל וכמ"ש בסי' קמ"ב סי"ד מ"ד לא עדיפא ממביא בא"י דא"ל ג"כ בפ"נ ובפ"נ ואמרינן בריש גיטין ואם יש עליו עוררין כו' ואמרינן שם ט' א' עוררין דבעל: או בעידי מסיר' כמש"ש ובפ"ב ט"ז ב' דבשנים א"צ לומר בפ"נ ובפ"נ ומה אילו יאמרו בפנינו גירשה כו': ואם לא כו' כמש"ש ך"ג ב' א"ל אביי כו' בארץ כו' וערש"י ו' ב' ד"ה דאי אתי כו': אבל כו' כנ"ל ס"ז ז' בכמה מקומות: אשה שיש כו' עתו' דכתובות ך"א א' ד"ה עד כו':